קרברוס (מיתולוגיה)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרברוס (ביוונית: Κέρϐερος, "שד מהתהום", ידוע בעברית גם כסרברוס וצרברוס); מפלצת אגדית מהמיתולוגיה היוונית, כלב הציד של אל השאול היווני האדס, ושומר שער ממלכתו. בנם של טיפון ואכידנה.
קרברוס מתואר בדרך כלל ככלב ענק ומפלצתי בעל שלושה ראשים וזנב דרקון, בגרסאות אחרות (הסיודוס)50 או מאה ראשים. מדי פעם מתואר גם כבעל זנב ,שהוא מכשכש בו בידידות למי שמגיע להאדס,אבל בולע את מי שרוצה לצאת משם (תיאוגניה) נחש, ומספר גדול של ראשי נחשים על גבו.
תפקידו העיקרי של קרברוס הוא למנוע מן המתים לחזור לעולם החיים. אולם ישנן מספר אגדות במיתולוגיה היוונית והרומאית שמתארות גיבורים שהצליחו לחמוק ממנו או להביסו.
משימתו האחרונה של הרקולס הייתה להביא את קרברוס מן השאול, לפי גרסה אחת הוא פיתה אותו באמצעות פיסת עוגה, לפי גרסה אחרת הרקולס ביקש וקיבל רשות מהאדס לקחת את כלבו, בתנאי שלא יפגע בו. גרסה שונה של הסיפור מספרת שהרקולס היה צריך לירות חץ בהאדס לפני שיכול היה לקחת את הכלב.
לפי אובידיוס בספרו "מטמורפוזות" במקום שבו נזל רירו של קרברוס על פני האדמה צמח האקוניטון הרעיל, שמילא תפקיד על ידי מכשפים ומכשפות, ובימינו בספרות הבלשית .
אורפאוס במסעו לשאול הצליח להרדים את הכלב בנגינתו ולנטוש את משמרתו.
פסיכה מצליחה גם היא לעבור את קרברוס על ידי מתן עוגה, ולפי גרסה אחרת להרדים אותו עם עוגה שמוטמן בתוכה סם שינה. עוגה מורעלת הייתה גם דרכו של איניאס, באגדות המיתולוגיה הרומאית, לעבור את שומר השער האימתני.
ב-"הקומדיה האלוהית" של דנטה, משבץ הסופר האיטלקי את הכלב במעגל השלישי, שם ניצבים אלו שחטאו בגרגרנות, חטא שדינו מיתה בנצרות, וקרברוס מוצב לשמור עליהם.
קרברוס משמש כהשאלה לשומר נאמן קפדן ואכזרי. בעולם המחשבים קרברוס הוא שמו של פרוטוקול לזיהוי משתמשים לא חוקיים ברשת שפורסם ב-1988 במסגרת הפרויקט "אתינה" (יוזניקס, דאלאס, טקסס).
