קרב סולטן יעקוב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרב סולטן יעקוב הוא קרב שלחם צה"ל מול הצבא הסורי במלחמת שלום הגליל על צומת דרכים מדרום לכפר סולטן יעקוב בעמק הבַּקעה שבלבנון.
הקרב זכור בעיקר בשל ההרוגים, הפצועים והשבויים הרבים שהיו בו לצה"ל, ושלושת חיילי המילואים הנעדרים עד עצם היום הזה : זכריה באומל, יהודה כץ וצבי פלדמן. ניהול הקרב נחשב לאחד הכשלונות הגדולים של צה"ל במלחמת שלום הגליל.
[עריכה] מהלך הקרב
ביום חמישי, ה-10 ביוני 1982 הורה מפקד הגזרה המזרחית בלבנון, האלוף אביגדור בן גל לסגנו, האלוף אהוד ברק, לקדם כוחות לעבר כביש ביירות-דמשק. בבוקרו של יום שישי עמדה להכנס לתוקף הפסקת אש, אך למרות זאת נשלח גדוד טנקי המילואים 362 (חטיבה 401) לתפוס משולש דרכים מדרום לכפר סולטן יעקוב, תוך הסתמכות על דיווחים (שהתבררו כשגויים) על מנוסת הסורים ונטישת טנקים שלהם בשטח.
סמוך לשעה שמונה בערב החל הגדוד בתנועה צפונה על ציר הפיתולים לכיוון סולטן יעקוב, הפקודה הייתה לנוע במהירות בחסות החשיכה מתוך ההנחה המוטעית שהמערך הסורי במקום התמוטט כליל.
שני טנקים נתקעו עקב תקלות בדרך, וסמוך לשעה 11 הגיע יתר הגדוד לצומת ליד הכפר דיניס והחל בירידה למשולש הדרכים, שם נפתחה עליו אש פתאומית וכבדה ממה שהתברר כקצהו הדרומי של מתחם קומנדו סורי שנהנה מעדיפות טופוגרפית.
מפקד הגדוד פקד על תנועה מהירה קדימה ליציאה מטווח האש, שכן לא ידע שהוא נמצא במתחם אויב גדול, אך פקודה זו החמירה את המצב וגרמה לבלבול וקושי בזיהוי מקורות הירי. ציר התנועה נחסם בטנקים שנפגעו וטנקים אחרים שניסו לעקוף איבדו קשר האחד עם השני. מפקדי פלוגות לא ידעו היכן נמצאים חייליהם.
הקומנדו הסורי תקף כל הלילה מטווח קרוב ביותר את טנקי הגדוד, תוך שהוא גורם לאבדות רבות לצה"ל. לקראת אור ראשון החל להתברר המצב הקשה שבו נתון הגדוד, תוך שהכוחות הסוריים משגרים טילי נ"ט, אש תותחים וטנקים מהרכסים עליהם היו ממוקמים. פלוגה שנשלחה לחלץ את הגדוד נתקלה באש סורית כבדה, נעצרה ולא הצליחה לבצע את משימתה.
מפקד הגדוד התייעץ עם קציניו ובלשון סגן מפקד הגדוד, הגיע למסקנה כי יש שלוש אפשרויות : "להילחם עד לכדור האחרון, להיכנע או לנסות לעוף אחורה". קצין המבצעים של הגדוד דיווח לאוגדה בזו הלשון את מצבו ולאחר מכן החלה הארטילריה של צה"ל להנחית הרעשה כבדה על המתחם כולו, שבחסותה (סמוך לשעה 9 בבוקרו של ה-11 ביוני) נסו חזרה כל הכלים שהיו במצב נסיעה.
האבדות של צה"ל בקרב היו קשות, לצה"ל היו בקרב 20 הרוגים ולמעלה מ-30 פצועים, שני שבויים ושלושה נעדרים. כמו כן, צה"ל איבד במהלך הקרב עשרות כלים משוריינים. אחד השבויים, חזי שי, שוחרר ב"עסקת ג'יבריל", ושבוי שני, אריה ליברמן, שוחרר בעסקת חילופי שבויים עם סוריה.
