ראול גלר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ד"ר ראול גלר (נולד ב-1936), כדורגלן ורופא ישראלי, מגדולי חלוצי בית"ר ירושלים בכל הזמנים ואורטופד מומחה.
גלר נולד בקיוואמבה, פרו, והיה חניך תנועות הנוער "בית"ר" ו"הנוער הציוני" בפרו. אביו היה כדורגלן ידוע בפולין. עוד מגיל צעיר הראה כשרון גדול למשחק הכדורגל. בגיל 13 הצטרף לקבוצת דפורטיבו מוניציפאל ובמהירות התקדם לסגל הקבוצה הבוגרת. כשהיה בן 24, עבר לפורבניר מירפלוריס, הצטיין בה כחלוץ וזכה לכינוי "המפציץ היהודי". יכולתו הגבוהה זיכתה אותו בזימון לנבחרת הלאומית, עימה נסע למשחקי הקופה דה אמריקה, בארגנטינה ב-1964. במקביל סיים גלר את לימודי הרפואה שלו בתחום האורטופדיה.
במפגש עם שליח בית"ר ירושלים שהגיע לביקור בפרו, שוכנע גלר לעשות "עלייה", והצטרף ב-1965 לקבוצת בית"ר ירושלים, ששיחקה אז בליגת המשנה. כבר במשחקו הראשון בקבוצה, כבש צמד וחיש מהר הפך למהבולטים והפופולריים שבשחקני הקבוצה. כותרות העיתונים עשו מטעמים מתואר הד"ר שלו: "איזה קילר דוקטור גילר", "הדוקטור הביא תרופה לבית"ר", "רופא ואליל". למרות תואר ה"דוקטור" הלא שיגרתי לכדורגלן (הוא נחשב עד היום לרופא היחידי ששיחק בליגה הישראלית) הצטייר גלר בתקשורת כטיפוס צנוע, חביב וביישן.
גלר נחשב, עד לעלייתם של אורי מלמיליאן ודני נוימן, לשחקן המקצוען והטכני ביותר ששיחק בקבוצה הירושלמית. בסך הכול הוא הבקיע, במדי בית"ר 85 שערים, והיה הכוכב הגדול בעונת העלייה של הקבוצה לליגה הראשונה (1967-68), אז כבש 44 שערים.
ב-1969 הוא פרש ממשחק פעיל, לטובת עבודה במחלקה האורטופדית של בית החולים הדסה עין כרם.
ב-1971 הוא חזר ללבוש שוב את מדי הקבוצה , על פי בקשת המאמן,סמואל רזניק, אך פרש סופית בתום אותה העונה.
מאז פרישתו ממשחק פעיל, עובד גלר כרופא אורטופד מומחה. הוא גם שחקן טניס מצטיין ומגיל 35 ועד היום הוא אלוף ישראל לגילו.
היה זה עיתונאי הספורט מאיר גבאי ששיבש בכוונה, את שמו של גלר ל "גילר" (בכותרת מאמרו "גילר הקילר!"). השיבוש "גילר" השתרש ונתפס בתודעה הציבורית, כשגם ביציעים היו קוראים לו האוהדים "גילר! גילר!".
