רבקה מרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

המשוררת רבקה מרים

רבקה מרים (לבית רוכמן) משוררת וציירת ישראלית. נולדה בירושלים ב1952.

בתו של הסופר האידי לייב רוכמן. למדה בבית הספר התיכון הדתי "מעלה" בירושלים ושירתה בצה"ל כקצינה. מאז שנת 2000 היא מכהנת כראש בית מדרש אלול בירושלים. כמו כן, היא מנחה סדנאות כתיבה ושירה במוסדות שונים.

את ספר שירה הראשון "כותונתי הצהובה" הוציאה בגיל ארבע עשרה. עד היום הוציאה חמישה עשר ספרים מפרי עטה, ובהם שני ספרי ילדים. זכתה בפרסים ישראליים שונים לשירה, ובהם פעמיים בפרס ראש הממשלה ליצירה. הייתה ידידה קרובה של המשוררת זלדה.

רבקה מרים עוסקת גם בציור. קיימה תערוכות יחיד והשתתפה בתערוכות קבוצתיות שונות. כבר בגיל 17 הציגה תערוכה במוזיאון תל אביב לאומנות. השם שבו בחרה להיות חתומה ביצירותיה,'רבקה מרים', מורכב משני השמות הפרטיים שלה. היא נקראה על שם סבתה, רבקה, ובתה, מרים,אחותו הצעירה של אביה. שתיהן נספו יחד בטרבלינקה.

שירתה של רבקה מרים ושפת הדימויים שלה, שואבת בעיקר את השראתה מהמקורות היהודיים, מהתנ"ך, התלמוד, והמדרשים, ונוגעת בהוד הרוח של היהדות באיפיון ארץ ישראלי. כך למשל באחד משיריה היא כותבת: "שהאיש הוא תפילה, והוא חוט נוגע במה שאיננו", ובמקום אחר: "אלוהי נושם לצידי, בל יחדל מלנשום" ובשיר "כעולה להבנו" היא מתייחסת לרעיון הדבקות:

"אמרו הזקנים:

האש היא מרחק משתעשע.

היא הראיה הנוגעת.

אמרו הזקנים:

האש היא בשר היודע עצמו.

ואני אמרתי לא.

ואני אמרתי לא."

שירה "היתרתי כפתור שמלתי" מתוך הספר "עץ נגע בעץ", מצוי, בין שירים נוספים מפרי עטה, בתוכנית הלימודים של משרד החינוך לחטיבה העליונה.

לרבקה מרים שתי בנות ובן.