מדרש
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בשיטת פרשנות לפסוקי המקרא, וקובצי לימוד על פי מתודה זו. לערך העוסק בנאום בפני ציבור, ראו דרשנות.
ביהדות, דרשה או מדרש היא שיטה של פרשנות לפסוקים מן המקרא. המונח "מדרש" מתייחס גם לקובץ של לימודים מדרשיים, בנושאים הלכתיים, פרשניים או אגדתיים.
תוכן עניינים |
[עריכה] שיטת המדרש
כפעולה, "מדרש" מתייחס לשיטה של פירוש של פסוק מקראי. במסורת היהודית מחלקים את פרשנות המקרא לארבע שיטות עיקריות: פשט (המובן הראשוני של הכתוב), דרש (פרשנות), רמז (פרשנות מרחיבה) וסוד (מיסטיקה). המדרש, כפי ששמו מעיד עליו, עוסק בעיקר בדרש, ומעט גם ברמז.
כדי להסיק מסקנות מן הפסוקים נעשה שימוש בטכניקות פרשניות מגוונות. טכניקות אלה נקראות המידות שהתורה נדרשת בהן. ישנן 13 מידות כאלה המיוחסות לתנא רבי ישמעאל, אך ישנן גם מידות נוספות. על פיהן מתייחסים במדרש גם ליתירות של מילים או אותיות, לסדר האירועים המתוארים בפסוק, להקבלות ספרותיות ולקשיים נוספים כנקודת משען לדרשות על הפסוקים. במקרים רבים מובא במדרש דו-שיח או רב-שיח ארוך, ומילים ספורות של המקרא מפותחות לדיון מחשבתי רחב יריעה. לדעת חלק מהחוקרים הדיונים המובאים בפני גיבורי המדרש לא התקיימו במציאות, והיו עיבוד ספרותי של בעל המדרש, לצורך הבאת השקפות דתיות ומוסר השכל שהיה רלבנטי לתקופתם.
במדרש בראשית רבה נפוץ השימוש בפתיחתא: היא מופיעה בתחילת הסימן ("הפרק" במדרש) ופותחת בדרשת "פסוק רחוק" מספרי אמ"ת (איוב, משלי ותהילים) או מספרי הנביאים. לאחר עיסוק קצר או ארוך באותו "פסוק רחוק" משתלשלת הפתיחתא ומתחברת בסופו של דבר לפסוק הראשון שנקרא בפרשת השבוע. החוקרים מתחבטים בשאלה האם הפתיחתות נאמרו בשבת מול קהל בבית הכנסת, במטרה למשוך אותו "ולהכין" אותו לקראת הקריאה בתורה,[1] או שמא מדובר בפלפול בית-מדרשי שנאמר לאוזני החכמים בלבד.[2]
חלק מן הרעיונות העולים במדרש, בעיקר במדרש האגדה, הם מטאפוריים, ופרשנים מאוחרים הדגישו שאין להבין אותם כפשוטם. לעתים הדיונים המדרשיים מסתירים מאחוריהם תפיסות איזוטריות ואף מיסטיות. לפי הסברים מאוחרים יותר (למשל, אצל הרמב"ם) הדבר נעשה כדי להסתיר את התפיסות המורכבות מן ההמון וממי שעלול לעשות בהן שימוש לרעה.
[עריכה] סוגי מדרשים
המדרש מתמקד בדרך כלל באחד משני תחומים: בדברי הלכה או בדברי אגדה. שני סוגי המדרשים נאמרו בראשיתם בעל-פה; ככל הנראה הועלו על הכתב החל מן המאה ה-2 לספירה. היום המדרשים מגובשים בקבצים מסודרים של פרשנות על ספרי התנ"ך. בספרות המדרשית נעזרים גם היסטוריונים וחוקרים משום שמתוארים בה בדרך אגב פרטים על חיי היום-יום של היהודים ועל המחשבה, השפה ותנאי החיים שלהם בתקופת המשנה והתלמוד.
[עריכה] מדרשי הלכה
ערך מורחב – מדרשי הלכה
במדרשי הלכה מוצאים מקורות מתורה שבכתב להלכות שנמסרו במסגרת התורה שבעל פה. המדרשים האלה בדרך כלל קודמים למשנה. המדרש מקשר בין פסוק לבין הלכה, ובכך מספק ראיה לנכונותה של ההלכה; הבנה של הפסוק בדרך מסוימת מספקת את התמיכה להלכה, ולעתים היא המקור הראשוני שלה (למרות שקיימות הלכות רבות שאין להן מקור בתורה). המדרש משמש גם ליצירה של הלכות חדשות, אם כהסקה ישירה מן הפסוק ואם על פי כללי פרשנות מורכבים.
[עריכה] מדרשי אגדה
- ערך מורחב - אגדה
המדרשים האגדתיים סובבים בעיקר סביב החלקים הסיפוריים של המקרא. הם מתאפיינים בחופש פרשני רחב יותר מזה של מדרשי ההלכה. במדרשי האגדה עולות גם תפיסות פילוסופיות ומיסטיות העוסקות במלאכים, שדים, גן עדן וגהינום, וכיוצא בזה.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- על התפתחות הפרשנות באתר מקראנט.
- על מדרש הגדול באתר מקראנט.
- על מדרש משלי באתר מקראנט.
- על מדרש רבה באתר מקראנט.
- על ספרא באתר מקראנט.
- קהלת רבה בנוסח המלא באתר דעת.
- מדרש, באנציקלופדיה של מקראגשר
- מאמר על דרשות חז"ל לרבי אברהם בן הרמב"ם
