רכישת שפה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רכישת שפה - רכישת השפה מתחלקת לשניים: רכישת שפת אם, המתרחשת בגילאים צעירים מאוד, עד גיל עשר לערך, ורכישת שפה זרה, שהיא לימוד שפה בשלב חיים מאוחר יותר. ערך זה ידון ברכישת שפת אם.
תוכן עניינים |
[עריכה] שלבי לימוד
כבר מלידתו יודע התינוק להשתמש בבכי. בגיל חודשיים הוא יודע גם להביע קולות של עונג וסיפוק ובשלבים מאוחרים יותר הוא מתחיל למלמל.
רק בגיל שנה מבוטאות מילים ראשונות, והן מתייחסות להורים ("אמא", "אבא") וגם לחפצים או תחושות ("יופי").
מבחינים בין שני סגנונות יסודיים של דיבור בשלב הראשון. יש ילדים המשתמשים בסגנון התייחסותי, כלומר להתייחס לעצמים ולהתרחשויות. ("חתול", "כלב"), ואילו ילדים אחרים בעיקר מתייחסים לשמות גוף ("אני", "שלי"). הסגנון ההתייחסותי מקושר בדרך כלל להורים משכילים המעודדים דיבור והתייחסות לסובב.
אוצר המילים נרכש בקצב איטי למדי עד גיל שנה וחצי אז מתרחש מה שקרוי פרץ לקסיקלי, והמילים הולכות ונרכשות במהירות, כשהילד בסקרנותו מנסה להמריץ את התהליך ככל האפשר.
לאחר גיל זה לומדים התינוקות להשתמש בצירוף של שתי מילים. אם עד אז המילה "אבא" יכולה לומר שאבא הגיע, שאבא אהוב, או שהחפץ שייך לאבא, עתה הם כבר יודעים לצרף מילה למילה.
בתחילה הם אינם מנסחים משפטים שלמים כיאות אלא בקיצור נמרץ, בצורה מעין טלגרפית.
רק בגילאים 3-4 לומדים הילדים לעשות שימוש בצורנים דיקדוקיים ולהרכיב משפטים מורכבים.
בגיל 6 אוצר המילים האקטיבי שלהם כבר מתקרב ל-2,500 מילה, אם כי ההבדלים בין שכבות סוציו-אקונומיות עשויים להיות גדולים מאד, עד פי שניים לערך.
כלי עזר חשובים ללימוד שפה הם מיפוי מהיר, יכולתם של ילדים לנחש מובנה של מילה לפי הקשרה, העדפת שם העצם על שם התואר, ילד שאמו מצביעה על חתול ואומרת "חתול", יבין שמילה זו אינה מסמלת את צבע החתול אלא את שמו, ניגוד לקסיקלי - ילד שכבר מכיר את המילה "חתול", ואמו מצביעה על החיה ואומרת לו "לבן", יוכל להסיק שהמילה "לבן" אין פירושה גם כן "חתול", אלא היא מסמלת דבר מה אחר.
במישור יחסי האם והילד, צורת הדיבור המכונה שפת האימהות (motherese) מועילה לילד לקלוט את השפה, בהיותה מוכוונת במיוחד כלפיו, באיטיותה, בגובה הצליל, בפשטותה, ובחזרות שבה.
[עריכה] שגיאות נפוצות
שגיאות קיטוע - לא תמיד מסוגלים ילדים לשים רווח במקום הנכון בין מילה למילה. למשל, "קונגר" במקום "קום כבר".
צמצום יתר - המילה מסמלת לילד פחות ממה שהיא אמורה לסמל. דבר זה קורה, לשם דוגמה, כשהמילה "מכונית" מתייחסת בעיניו רק למכונית צעצוע.
הרחבת יתר - המילה מסמלת לילד יותר משאמורה לסמל. למשל, שימוש במילה "מכונית" כדי לתאר גם רכבת.
ישנה סברה שלפיה הילד לרוב אינו משתמש במילה הלא נכונה, משום שהוא טועה בה, אלא מפני שבהיעדר שליטה במילה המדויקת, אין לו דרך אחרת לבטא את רצונו.
הסדרת יתר - שימוש של ילדים בכללים דקדוקיים גם במקרים יוצאים מן הכלל, כמו במקרה שבו ילד יאמר "אישות" כריבוי של "אשה". הסדרת היתר היא שגיאה המראה דווקא על התפתחות בחשיבתו של הילד. הוא למד את הכללים והוא מבקש ליישמם.
[עריכה] רקע תיאורטי
הגישה הביהביוריסטית סברה שילדים רוכשים שפה באמצעות חיקוי וקבלת חיזוקים. ילד אשר אומר מילה כהלכה זוכה לעידוד, ואילו לזה המשבש מוסבר שעליו לשנות את צורת התבטאותו.
פעילותו של הבלשן נועם חומסקי חוללה בשנות החמישים שינוי חד בתפיסה זו. הביהביוריזם נדחק הצידה, ואת מקומו תפסה הסברה כי במוח האנושי מצויים מבנים מולדים אשר מכילים את הכלים ללימוד השפה.
שורה של טענות מחזקת סברה זו:
כמות הכללים הנדרשים ללימוד שפה גדולה בהרבה ממה שניתן ללמד באמצעות חיזוקים בלבד. גם יכולת החיקוי אינה נותנת הסבר מספק, שכן ילדים מסוגלים לבטא משפטים שלא שמעו מעולם.
הורים אינם נותנים חיזוקים שליליים על דקדוק לא נכון, משום שהבעת המילים בידי ילדם חשובה להם הרבה יותר מאשר הדקדוק. אף על פי כן, ילדים רוכשים דקדוק.
התפתחות השפה ושלבי הלימוד הם אוניברסליים בכל התרבויות. גם צורות תחביריות יסודיות בשפה הן אוניברסליות. לעומת זאת, חיות לא הצליחו ללמוד שפה אלא בצורה מוגבלת ביותר.
"ילדי יער" שעברו את התקופה המכריעה מבלי ללמוד שפה, אינם מסוגלים עוד ללמוד אותה. גם דוברי שפות מתקשים מאוד לרכוש שפה חדשה אחרי הבגרות המינית. דבר זה מעיד שיש מנגנוני מוח ללימוד לשון חדשה המותאמים במיוחד לתקופת הינקות.
ידוע על התפתחותה העצמאית של שפת סימנים בניקרגואה. בארץ זו לא הייתה שפת סימנית תקנית עבור חרשים. התוצאה הייתה גדילתם של חרשים נעדרי יכולת תחבירית-דקדוקית. ניתן היה ללמד אותם בבגרותם אוצר מילים אך לא כללי דקדוק. לעומת זאת, התברר כי חרשים ששהו זה בחברת זה במוסדות הצליחו לפתח שפה של ממש, בעלת כללים דקדוקיים הדומים לאלו של שפות טבעיות. התרחשות דומה נצפתה בקרב חרשים בדואים בנגב.
[עריכה] ערכים קשורים
[עריכה] קישורים חיצוניים
- זהבית אהרה, רכישת שפה
