רקמת תאים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק ברקמת תאים. לערך העוסק במלאכת היד, ראו רקמה (מלאכת יד).
רקמת תאים היא קבוצת תאים בעלי מוצא, תפקוד ומבנה משותפים האחראים על ביצוע פעולה מסוימת.
המונח רקמה מתייחס בלעדית לייצורים רב-תאיים, שכן רק בהם קיימים סוגים רבים של תאים. בגוף האדם, למשל, קיימים 260 סוגי רקמות. גם נוזלים המכילים תאים נחשבים כרקמות; הדוגמה הידועה ביותר לכך היא הדם, הנחשב לסוג של רקמת חיבור.
הרקמה מהווה את אחת הרמות בהיררכיה המבנית של יצורים. הרמה הנמצאת מתחת לרקמה היא רמת התאים, ואילו הרמה הנמצאת מעל לרקמה היא רמת האיברים. קבוצת רקמות הפועלות במשותף לצורך מילוי תפקיד מסוים ומצויות בסמיכות אחת לשנייה מהווה איבר.
רקמת חיבור היא רקמה התומכת באיברים או ברקמות אחרות, קושרת אותם או מפרידה ביניהם. תפקידים נוספים: הזנה - הספקה של חומרי גלם ופינוי פסלות (בעיקר לתאי אפיתל). מאגר אנרגיה וחומרים- רקמת שומן היא גם סוג של רקמת חיבור. הגנה מפני זיהומים ופגיעות- רקמת החיבור מכילה תאים ששייכים למערכת החיסון, הם מזהים ומנטרלים את הפולשים- יצירת הצלקת הפיברוטית כתוצאה מהפגיעה.
מקובל להבחין בין רקמת חיבור צפופה (DCT), לבין רקמת חיבור דלילה (LCT).
הענף החוקר את הרקמות נקרא היסטולוגיה.