היסטולוגיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
היסטולוגיה (Histology) היא תחום בביולוגיה החוקר את מבנה הרקמות.
[עריכה] שיטות היסטולוגיות
אוספים דוגמאות מבני אדם, בעלי חיים או צמחים וחותכים אותם לפיסות בעובי 5-15 מיקרו מטר. בדרך כלל הדוגמה נצבעת כיוון שרוב התאים חסרי צבע, פרט לכמה יוצאים מהכלל. השיטות היסטולוגיות משתמשים בבדיקות רקמות שנלקחות מן החי (ביופסיה). עיקר התרומה ניתנת למחקר סרטן ובדיקה של חולים שקיים חשש שחלו בסרטן.
לאחר הצביעה ניתן לחקור את המבנה במיקרוסקופ
- צביעות עיקריות
- המטוקסילין hematoxiline מסמנים בדרך כלל בקיצור H
- המטוקסילין - אאוזין hematoxylin -eosine או בקיצור H&E
- פאס pas- צובעת בעיקר סוכרים באדום
- צביעת גימזה- צביעת DNA המדגישה את הכרומוזומים
- צביעת Masson - מדגישה קולגן בגווני ירוק , בעיקר שימושית לאבחנת פיברוזיס.
- צביעות אימונו-היסטוכימיות- צביעות המבוססות על נוגדנים, בעזרת צביעות אלו אפשר לאבחן נוכחות של אנטיגן ספציפי בריקמה. לדוגמה- צביעה אימונו-היסטוכימית עם נוגדן נגד החלבון ErbB2 מאבחנת את נוכחות חלבון זה ומצדיקה שימוש בתרופת ההרצפטין
