רשלנות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בהתנהגות מתחום המשפט הפלילי. לערך העוסק במונח מתחום דיני הנזיקין, ראו עוולת הרשלנות.

בתחום המשפט, רשלנות היא התנהגות שבמהלכה אדם גרם נזק, מבלי שהיה מודע לטיב מעשיו, לנסיבות, או לתוצאות המזיקות של התנהגותו, כאשר אדם מן היישוב, בנסיבות דומות, היה יכול להיות מודע לפרטים אלו. לרשלנות נודעת חשיבות כאשר המעשה עולה לדיון משפטי.

בדיני הנזיקין הרשלנות עומדת במרכז (ראה גם: עוולת הרשלנות), ואילו במשפט הפלילי בדרך כלל אין הרשלנות מספיקה כדי להטיל אחריות פלילית - נדרשת לכך הוראה מפורשת בחוק, כאמור בסעיף 19 לחוק העונשין, הקובע שאדם אחראי בפלילים, אך ורק אם היסוד הנפשי שליווה את התנהגותו הוא מחשבה פלילית, אלא אם כן המחוקק קבע במפורש שרשלנות היא יסוד נפשי מספיק.

משמעות הרשלנות היא שהאדם לא היה מודע בפועל לאחד מרכיבי היסוד העובדתי, ובכל זאת מטילים עליו אחריות, משום שאדם מהיישוב יכול היה להיות מודע לאותו רכיב (מודעות בכוח). עם זאת, במידה ואפשרות גרימת התוצאה (צפיות) היא בגדר סיכון סביר, לא תוטל אחריות פלילית. הקריטריונים הנמדדים הם אובייקטיביים, ומתעלמים ממחשבותיו וכוונותיו הספציפיות של הנאשם. המבחן לקביעת התנהגות רשלנית הוא מבחן "האדם הסביר", כלומר האם אדם מן היישוב יכול היה להביא בחשבון את קיומו של אותו רכיב של היסוד העובדתי. לדוגמא, אם אדם משאיר גרוטאות בחצר, אך אדם מן היישוב יכול לצפות שילדים עלולים לשחק בגרוטאות ולהיחבל, אותו אדם יכול להיחשב כמי שהתנהג ברשלנות. באחד המקרים ביהמ"ש העליון אף עשה שימוש במחקרים מסקנדינביה לצורך קביעה שהתנהגות מסוימת לא הייתה ננקטת על ידי אדם מן היישוב, ושהנאשם שהתנהג תוך אי-נקיטת הזהירות המתבקשת בהתאם למחקרים, ביצע עבירה של גרימת מוות ברשלנות.

מאחר והרשלנות היא יסוד נפשי חריג, נאשם ברשלנות עומד בדרגה מוסרית נוחה יותר מאשר נאשם שפעל מתוך מחשבה פלילית, והוא מהווה סיכון פחוּת. לפיכך משפט פלילי אחריות בגין עבירה שבוצעה ברשלנות, הוא יוצא דופן ונערך רק בשל עבירות שאינן מסוג פשע (עד שלוש שנות מאסר).

[עריכה] הרשלנות כעבירה פלילית

המושג "רשלנות פושעת" - הוא אינו מונח משפטי, אלא מונח לשוני המצביע על התנהגות רשלנית במידה מוגברת.

רשלנות, היא מעין "סל" שלתוכו מכניסים תיאורים שונים של אירועים שמהווים התנהגות רשלנית. מכאן נובע, שאין עבירות פליליות שהן עבירות רשלנות כלשעצמן, אלא יש עבירות שאפשר לבצע אותן ברשלנות, לדוגמה: גרימת מוות ברשלנות, גרימת חבלה ברשלנות וכדומה. כאמור, ע"פ סעיף 21(ב) ו-90ב לחוק העונשין, עבירות שהיסוד הנפשי שלהן הוא מסוג רשלנות, עונש המקסימום עבורן הוא 3 שנות מאסר.

[עריכה] הרשלנות בדיני תעבורה

רוב עבירות התנועה בכלל וכן העבירות שגרמו לתאונות דרכים בפרט, בוצעו בגלל רשלנותו של הנהג או של אחד המעורבים בתאונה שנמצא אשם בה, לדעת בוחני המשטרה.

לדוגמה: תאונת דרכים שהתרחשה בצומת נגרמה בגלל "אי מתן זכות קדימה" - המשטרה קבעה שנהג רכב א' לא נתן זכות קדימה לנהג רכב ב', למקום שהוצב תמרור שחייב אותו לתת זכות קדימה. המשטרה מאשימה את נהג א', בבית המשפט לתעבורה, בעבירות התנועה הבאות:

• נהיגה בחוסר זהירות
• אי ציות לתמרור אי מתן זכות קדימה
• גרימת חבלה או נזק לאחר

הנהג מואשם בכך שנהג בצורה רשלנית, ביצע את עבירות התנועה הללו וגרם לתאונת-הדרכים. התביעה המשטרתית תצטרך להוכיח שהנהג היה רשלן או פזיז. הנפגע, נהג רכב ב', יוכל לתבוע בבית משפט אזרחי את נהג א', בהתאם ל- דיני הנזיקין (דינים העוסקים בגרימת נזק שבין אדם לחברו), על-כך נהג ברכבו ברשלנות, פגע בו וגרם לו נזקים.