Static Wikipedia February 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu

Web Analytics
Cookie Policy Terms and Conditions שיטת בריסק - ויקיפדיה

שיטת בריסק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שיטת בריסק היא שיטה אנליטית ללימוד הגמרא שפיתח רבי חיים מבריסק. על אף ההתנגדות שהייתה בתחילה לשיטה (ראו בהמשך) בסופו של דבר התפשטה דרכו וכיום ברבות מהישיבות הוטמעה שיטה זו בצורה זו או אחרת וחלק מהלימוד מתבסס עליה.

תוכן עניינים

[עריכה] מאפייני השיטה

שיטת בריסק יצאה כנגד שיטת הלימוד הידענית-אינטואטיבית שהייתה קיימת אז והתבססה על בקיאות רחבה של התלמוד וניסיון להגיע להכרעה בהשוואה מול מקרים דומים בסוגיות שונות. לעומת זאת בשיטת בריסק היה ניסיון לקבוע כללים מוצקים וברורים מתוך סוגיא קיימת, להגיע להכללה של דינים, באופן שיהיה ניתן להשליכם למקומות אחרים בתלמוד. ביסוד השיטה משתקפת לה צורת לימוד באופן לוגי טהור שהוא אומר לפצח את הסוגיות והדינים שהם במבט פשוט נראה לכאורה דבר רוחני ובלתי קשור לניתוח מוחי וכאן באה שיטת בריסק לנתח זאת בלוגיקה .והדבר הנפוץ הוא "חפצא וגברא" (נדרים ב:) שכאן ניחן ההבדל בין שיטת בריסק לאחרות

שיטה זו גרמה למורכבות ולדיאלקטיקה בפסיקה בניגוד למשל לגישתו של הגאון מווילנה שדרך לימודו חתרה להגיע לידי הכרעה בין ההתלבטויות שמעלה הסוגיא. דבר נוסף שמאפיין את השיטה היה עיסוק רב בלימוד הרמב"ם ב"יד החזקה" ולימוד מסכתות שאינן קשורות להלכה עכשווית כלל, כגון אלו העוסקות בסדר קודשים. הלימוד העמקני ברמב"ם נעשה בעיקר במטרה לנתח ולהגיע לסברות ולתפיסות שביסוד הלכותיו הכתובות בצורה פשטנית, במטרה להראות את הרציונליות שבשיטת הרמב"ם, ואת האלמנטים שמרכיבים את פסיקותיו, ולהגן עליו מפני הראב"ד המשיג עליו רבות.

ניתן למצוא קשר בין עליית השיטה הבריסקאית לבין הפיכת לימוד התורה להמוני. שיטת בריסק הפכה את היכולת לחדש וליצור לשווה לכל נפש, מבלי שיהיה הכרח בבקיאות מקיפה הנרכשת בעמל של שנים, כפי שנדרש על פי שיטת הלימוד המסורתית.

[עריכה] ההתנגדות

שיטה זו עוררה התנגדות בתחילתה בשל ה"מדעיות" שהייתה נראית כרוכה בה. מתנגדיו של רבי חיים האשימו אותו בתחילה שהוא מעוניין להכניס אלמנטים ממדע הכימיה ללימוד הגמרא. גם בישיבות הספרדיות שדוגלות בשיטת הבקיאות הסדרנית, רווחת הסתייגות מהשיטה הבריסקאית המביאה להעמקה ניכרת, אך לבקיאות דלה.

[עריכה] הסבר השיטה

בשיטה זו יש העמקה לשורשי המקרים והדינים המתוארים בתלמוד. יש ניסיון לאבחן את התפיסות העומדות בבסיס הדינים המתוארים ולפצל דינים אלו למרכיביהם השונים תוך הפשטה שלהם. אחד המושגים המפורסמים הקשור לשיטה זו הוא "צויי דינים" (שני דינים). התפיסה במושג זה הוא שדינים רבים בהלכה מורכבים משני אלמנטים שחוברים בהם לאחד ויוצרים את הדין כפי שהוא. למשל הדלקת נרות בערב שבת לשיטה זו, היא גם משום עונג שבת שפונה כלפי האדם שלא נעים לו לשבת בחשיכה, וגם משום כבוד השבת, שהוא ביטוי יחס מיוחד כלפי קדושתה של השבת. הפיצול לאלמנטים שונים אפשר להסביר סתירות שקיימות אצל אותו אמורא בדינים שנראו במבט ראשון זהים.

אופיינית לשיטה הבריסקאית החלוקה בין "חפצא" לבין "גברא" - אם ההלכה נאמרה לגבי החפץ או לגבי האדם. כך למשל אפשר להדגים שבהצלת חיים אין חובה על אדם מיוחד להציל את חייו של האחר אלא שחייו של האדם יוצלו, אך בתפילה יש חובה שכל אדם יתפלל. דוגמה נוספת היא החובה לבער חמץ ערב פסח - האם פירושה שלאדם אסור שיהיה חמץ או שמא שהחמץ יתבער ולא יהיה קיים בעולם. לכאורה נראית תהייה זו של רבי חיים מבריסק עקרה. למעשה ניתן להבין על ידה הבדל חשוב בדין. אם העיקר הוא שלאדם לא יהיה חמץ, מה משנה כיצד הוא יבער אותו. ממילא כל דרכי ביעור החמץ כשרות. אם הדגש הוא על כך שהחמץ יתבער, ייתכן שיש דווקא דרכים מסוימות שבהן עליו להתבער.

הדגמה אופיינית של שיטה זו היא בדברים האמורים בחידושי רבנו חיים הלוי בישוב הסתירה בדברי הרמב"ם, לגבי חיוניותה של כוונה בתפילה, (בהלכות תפלה ונשיאת כפים). כידוע בעניני תפילה כוונה היא דבר מרכזי, עד כדי כך שאמרו חז"ל: "תפילה ללא כוונה - כגוף ללא נשמה". על פי תפיסה זו הרמב"ם פסק במקום אחד (פרק ד' הלכה ט"ו) שתפילה ללא כוונה איננה תפילה! ולכן מי שהתפלל ללא כוונה, צריך לחזור ולהתפלל, ממקור זה יוצא שכוונה חיונית בכל חלק בתפילה. אך במקום אחר (פרק י' הלכה י') הוא מסייג שכוונה חיונית רק בברכה הראשונה בתפילת עמידה, ואם כן ישנה סתירה למקור הראשון. על פי שיטת בריסק הסבירו בכך שיש שני סוגי כוונות, הכוונה שבמקור הראשון הוא כלשונו של הרמב"ם "שיראה את עצמו כעומד לפני השכינה" (פרק ד' ט"ז) וזו כוונה שחייבת להיות בכל התפילה, ואילו הכוונה שבמקור השני היא הבנת המילים, שחייבת להיות רק בברכה הראשונה.

[עריכה] ספרים מרכזיים בשיטת בריסק

  • חידושי רבנו חיים הלוי - הספר המרכזי בשיטה נתחבר על היד החזקה לרמב"ם.
  • ברכת שמואל - ספרו של רבי ברוך בער מקמניץ.
  • חידושי הגרי"ז - מאת בנו של הרב חיים מבריסק
  • חידושי הגר"ח סטנסיל - חידושים על הש"ס בשיטת בריסק.

[עריכה] לקריאה נוספת

[עריכה] קישורים חיצוניים

שפות אחרות
Static Wikipedia 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2007 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2006 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu