שלושת סימני הקיום
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלושת סימני הקיום, שלעתים מכונים גם חותמות דהרמה, הם שלושה מאפיינים שלפי המסורת הבודהיסטית, מסמנים את כל התופעות (דהרמות). הסימנים הם דוקהה (סבל), אניצ'ה (ארעיות) ואנאטה ("אין-עצמי").
לאחר זמן רב של מדיטציה הגיע הבודהה למסקנה כי כל דבר בייקום הפיזי (יחד עם כל דבר בפנומנולוגיה של הפסיכולוגיה) מסומן על ידי שלושת המאפיינים האלה:
- דוקהה או חוסר היכולת להביא לשביעות רצון. אין שום דבר בייקום הפיזי או אפילו בתחום הפסיכולוגי שיכול להביא שביעות רצון עמוקה וממושכת.
- אניצ'ה או או העדר קביעות. דבר זה מתייחס לא רק לעובדה שכל הדברים המותנים מפסיקים בזמן כשלהו מלהתקיים, אלא גם לכך שכל הדברים המותנים הינם במצב מתמיד של זרימה. (תארו לעצמכם עלה הגדל על עץ. הוא מת ונושר מהעץ אבל יוחלף במהרה על ידי עלה חדש).
- אנאטה העדר עצמי. האישיות האנושית, "נשמה" או עצמי, הוא כינוי נפוץ למצרף של מרכיבים פיזיים ופסיכולויים, שכל אחד מהם נמצא במצב תמידי של זרימה; אין ליבה מרכזית (או מהות).
לעתים קרובות מוזכרת חותמת דהרמה רביעית:
