מדיטציה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מדיטציה - היא כלי טכני לביצוע פעולה עצמית על נפש האדם.
כתוצאה מתרגול טכניקות מדיטציה, מצב התודעה של האדם משתנה ביחס למצבי התודעה השכיחים אצלו בעת ההתנהגות והפעולות היומיומיות.
ישנן עשרות, או אולי מאות טכניקות שונות של מדיטציה שהתפתחו באופן עצמאי בתרבויות שונות בעולם.
המכנה המשותף לטכניקות מדיטציה שונות, הוא האפשרות לבצען באופן עצמאי, כלומר מדיטציה תמיד תהיה תרגול של האדם מול עצמו. כך שכל טכניקה הדורשת לשם תירגול מגע עם קבוצה של אנשים אינה נחשבת כטכניקת מדיטציה.
[עריכה] תולדות המדיטציה
המדיטציה התפתחה במקומות שונים בעולם ובתקופות שונות וקשה להגדיר במדויק את מקורה. בסין מיוחסת המצאת המדיטציה לדמות מיתולוגית בשם פו הסי שנחשב גם למחבר האורקאל הסיני אי צ'ינג. בהודו מוזכרות טכניקות מדיטציה בכתבים מהאופנישדים כדוגמת הויג'איה טנטרה. בהתחשב במקורות הללו ניתן לשער שאנשים בהודו ובסין עסקו במקביל בתרגול מדיטציה כבר במאה החמש עשרה לפני הספירה.
באירופה הפאגאנית בוצעו טקסים שניתן להגדיר אותם כטכניקות מדיטציה בדתות שונות כולל הדת ההלניסטית והדת הדרואידית לפני המאה העשירית לפני הספירה.
החל מסוף המאה ה19 חדרו טכניקות מדיטציה מזרחיות למערב והופיעו אף סינטזות מערביות המבוססות עליהן.
[עריכה] תרגול מדיטציה
תרגולי מדיטציה שונים קיימים בדתות שונות, בכללן הבודהיזם, האיסלם (אצל הסופים) היהדות (בחסידות), הנצרות, וההינדואיזם.
מדיטציות מתקדמות בבודהיזם מבוססות בדרך כלל על החזיה (הדמיה, או ויזואליזציה), וכוללות לרב החזיה של בודהה בתנוחת הלוטוס (אך ישנן גם מדיטציות מנטרה כגון "אום מאני פדמה הום" - "היהלום מצוי בלוטוס"). מדיטציות בהינדואיזם כוללות לרב חזרה על מנטרה בסנסקריט, ועל פי הודות הן מאפשרות להגיע למצב של "סמהאדי", איחוד עם האל או עם היש.
ניתן לחלק את תרגולי המדיטציה לשני חלקים עיקרים: סביל ופעיל.
- בתרגול הסביל המודעות ערה לשינויים הבאים וחולפים באיברי החישה השונים של הגוף באחד ממצבי המנוחה השונים (דוגמה: ישיבה תוך ערנות לתחושת הבאות וחולפות באיבר המגע כתוצאה מתהליך הנשימה). סוג מדיטציה סביל הוא זה בו המתרגל אינו עושה דבר, אלא מניח לתהליך טבעי לחלוטין לקרות מעצמו.
- בתרגול פעיל האדם יוזם פעולה המשפיעה על ההכרה כמו ריכוז תשומת הלב בקצה האף (דוגמה לפעולה הכרתית) או סיחרור סביב עצמו (דוגמה לפעולה פיזית).
דוגמאות:
- הפניית קשב לתחושות סומטוסנסוריות (תחושות גוף) בחלק מסוים מהגוף (כגון מגע האוויר הנכנס והיוצא מהנחיריים) או בכללו או למחשבות חולפות (ויפאסאנה, זאזן).
- הפניית קשב לצלילים הבאים וחולפים באיבר השמיעה, או התמקדות בצליל אחד למשל "אום".
- הדמיה פנימית של מראות וסיטואציות. (לאם רים)
- ישיבה בעיניים פקוחות בחשיכה מוחלטת במשך שעה לפחות (מדיטציית חושך)
תרגולי מדיטציה שונים:מדיטציה טרנסצנדנטלית, תרגולי זן, תרגולי יוגה, ויפאסאנה, תרגולי טנטרה, פאלון דאפא, דימיון מודרך, צ'י קונג, טאי צ'י ועוד.
