שלמה אלישיב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב שלמה אלישיב (עליאשאוו) (1841 - 1926) מקובל. בעל ספרי ה"לשם שבו ואחלמה". נקרא גם הלשם על שם ספרו, או השב"ח, כפי שהיה חותם, ראשי תבות שלמה בן חייקל.
נולד בעיר זאגר אשר בליטא לאביו רבי חיים חייקל. למד אצל אביו ואצל רבי גרשון תנחום ממינסק. חיבר ספר "לשם שבו ואחלמה" אשר כלל ארבעה חלקים עיקריים (לפי סדר הדפסתם):
- ספר הקדו"ש: הקדמות ושערים.
- ספר הדע"ה: הוא דרושי עולם התוהו.
- לשם שבו ואחלמה, חלק הכללים.
- לשם שבו ואחלמה, חלק הביאורים (פירוש על ספר עץ-חיים של רבי חיים ויטאל).
החזון אי"ש אמר עליו שהוא ה"מקובל האחרון". והרב קוק קורא לו בכמה מקומות גדול המקובלים בדורנו. מובא אצל הרב נריה כי הם למדו כחודש קבלה יחד (באירופה). ה"לשם" היה מתנגד חריף של החסידות, וגם של שיטת הרמח"ל בקבלה, אשר לפיה דימויי הקבלה אינם אלא משלים להנהגת הבורא את עולמו. הרב אלישיב נפטר בכז באדר תרפ"ו, 13 במרץ 1926.
נכדו הוא הרב יוסף שלום אלישיב.
[עריכה] לקריאה נוספת
- ארי במסתרים, מאת הרב שריה דבליצקי
- תולדות בעל הלשם, מאת הרב אריה לוין - הודפס בחלק מהמהדורות בראש חלק הכללים.