שפות הודו-איראניות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שפות הודו-איראניות הידועות גם כ"שפות אריאניות" הן קבוצת שפות מהגדולות והחשובות שיש במשפחת השפות ההודו אירופיות. הן מדוברות מדרום הרי אורל, חופי הים הכספי, איראן, אפגניסטן, הודו ופקיסטן ונוצר קשר טוב יותר בין השפות עם המצאת המרכבה. ככל הנראה מקורן של שפות אלה הוא באפגניסטן כאשר אז בשלב כלשהוא הן נפרדו לארבע קבוצות: שפות הודו אריאניות, שפות איראניות, שפות דרדיות ושפות נוריסטניות כאשר דוברי ארבע הקבוצות של השפות נעו בעיקר דרומה, מזרחה ומערבה כאשר רק מעט שפות עברו צפונה. קבוצת שפות אלה הן מהעתיקות שיש בקבוצת השפות ההודו אירופיות. השפות מתחלקות כך:
- שפות הודו-אריאניות
- שפות דרדיות:
- דאמלי
- דומאקי
- גאוואר-באטי
- קאלאשה
- קשמירית
- חוואר
- קוהיסטנית
- ניגאלאמית
- פאשאי
- פאלורה
- שינה
- שומשתי
- שפות נוריסטניות:
- אשקום
- קמוירי
- קאטי(באשגלי)
- פרסואנית(ווסי-וורי)
- טרגמי
- וואיגלית(קאלאשה-אלה)
- שפות איראניות:
- פרסית
- אווסטן(נכחדה)
- פאהלוי("פרסית תיכונה")
- פאשטו
- דארי של אפגניסטן
- טאג'יקית
- אוסטית
- כורדית
- באלוצ'י
- טאליש
- טאט
- ג'והורי (טאטית יהודית)
- ג'יהדי (פרסית יהודית)
- דארי של זורואסטריאן
- יאגנובי