שרירא גאון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

רב שרירא גאון (הרש"ג) חי במאה העשירית, ראש ישיבת פומבדיתא.

רב שרירא גאון בר חנינא, שהיה נצר לשושלת ראשי הגולה ולבוסתנאי בן חנינאי, מונה כראש הישיבה בפומבדיתא בשנת ד' תשכ"ז 968, והחליף בתפקיד זה את רב נחמיה גאון בר רב כהן צדק. כהונתו בראש הייתה שנויה במחלוקת, בין מתנגדיו היה רבי שמואל בן חופני, אם כי הוא בא עימו בקשרי משפחה לבסוף.

[עריכה] ייחוסו

משפחתו של רב שרירא הייתה משפחת ראשי הגולה שבבבל, אבל אבות אבותיו שלא הסכימו עם ההנהגה העריצה של ראש הגולה עברו אל הישיבה וויתרו עם הנשיאות. ממשפחה זו יצאו כמה גאונים, אבות בית דין, ראשי כלה, סופרים ונושאי תפקידים אחרים בישיבה. אביו רב חנניה וסבו רב יהודה היו גם הם גאונים בישיבת פומבדיתא.

באיגרתו, מציין רב שרירא את ייחוסו לבית דוד המלך, וכן לאמורא רבה בר אבוה, תלמידו של רב.

[עריכה] כתביו

[עריכה] אגרת רב שרירא גאון

אגרתו המפורסמת - אגרת רב שרירא גאון - נכתבה בשנת 982 לקהילת קירואן כתשובה לשאלתם על לוח הזמנים בו נכתב התלמוד.

אגרת זו (שבמהלך השנים התפתחו ממנה שני נוסחים השונים אחד מהשני) מהווה מקור מידע חשוב על התקופות בהן היא עוסקת. האיגרת סוקרת את סדרי הזמנים ודרך העריכה של המשנה, הברייתות והתלמוד, וכן סוקרת את תקופת הגאונים. האגרת מסדרת את לוח הזמנים בו פעלו התנאים, האמוראים, הסבוראים ודורות הגאונים עד זמנו של הכותב. אגרת זו יוצאת דופן בהיותה מעין מחקר היסטורי, חסר תקדים בספרות הרבנית.

[עריכה] אגרת שנייה

בנוסף לאגרת הראשונה כתב איגרת נוספת, בה פירש את התארים הנהוגים בתלמוד.

[עריכה] תשובות רש"ג

לפתחו של רב שרירא באו שאלות רבות, מן הפזורה היהודית, בארצות המערב ואף מן המזרח (הודו), שעסקו בעיקר בנושאי הלכה, ואף בנושאי אגדה, אמונה וקבלה. רב שרירא השתדל לענות לכל שואל, ואיגרות רבות נשלחו בשמו. באיגרותיו, מלבד התשובות ההלכתיות, שזר רב שרירא פירושים לפסוקים ולסוגיות תלמודיות.