סבוראים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

השתלשלות ההלכה

חז"ל זוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרונים

סבוראים (מסבירים) - ובספרות התורנית: רבנן סבוראי - הוא כינוים של חכמי ישיבות בבל מסוף תקופת האמוראים (סוף המאה ה-5) ועד לתקופת הגאונים (אמצע המאה ה-6 או אמצע המאה ה-7). כינוי זה מבוסס על השם "סבורא", שמופיע בתלמוד הירושלמי, מסכת קידושין, שפירושו בעל סברא, מבין דבר.

המקור הקדום ביותר המזכיר את הסבוראים, מגדיר אותם כקבוצה-תקופה ומכנה אותם בשם זה הוא איגרת רב שרירא גאון.

בשונה מקודמיהם, האמוראים, שיצרו את התלמוד, עסקו הסבוראים לא ביצירה אלא בעיקר בהסברה, הטמעה והשלמה של התלמוד. לסבוראים חלק רב בעריכת התלמוד הבבלי – ליקוט גרסאות והשוואת נוסחאות, ויש מדבריהם שנכנסו לגוף התלמוד. בכך סיימו הסבוראים את תהליך כינוסו ועריכתו של התלמוד.

על פי עדויותיהם של כמה מן הראשונים, בתלמוד שבידינו נטמעו כמה סוגיות סבוראיות, רובן בראשי המסכתות או בפתחם של נושאים חדשים. העיסוק הפרשני בסוגיות הללו הוא בדרך כלל באמצעות ניתוח לשוני, ולעתים קרובות יש בו השוואה בין חלקי המסכת, והרחבה של הדיון, אך אין בו תוספות הלכתיות ועקרוניות. דוגמאות ידועות לסוגיות סבוראיות: הפתיחה למסכת קידושין (ב/א-ג/א), הפתיחה לסדר נזיקין (בבא קמא ב/א-ג/ב), סוגיית המגדף (סנהדרין נו/א).

[עריכה] שמות סבוראים ידועים

• רבה יוסי
• רב אחאי מבי חתים
• רבה (?)
• רב רחומי
• רב שמואל בריה דרב אבהו
• רב סימונא
• רב עינא
• רב אחא בר נהלאי
• רבנא סמא בר רבנא יהודה
• רב שמואל מפומבדיתא
• רבינא בר אומצא
• רב אחדבוי בר בטינא
• רב רבאי דמן רוב

[עריכה] לקריאה נוספת

• הרב בנימין מנשה לוין, רבנן סבוראי ותלמודם, ירושלים ה'תרצ"ז, הוצאת אחיעזר תל אביב
• יעקב אליהו אפרתי, תקופת הסבוראים וספרותה, אגודת "בני אשר" פתח תקווה, ה'תשל"ג
• יעקב שמואל שפיגל,‫ הוספות מאוחרות סבוראיות בתלמוד הבבלי: חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה",‫ אוניברסיטת תל אביב, ה'תשל"ו
• הרב ד"ר אליהו רחמים זייני, רבנן סבוראי וכללי ההלכה, חיפה ה'תשנ"ב

[עריכה] קישורים חיצוניים

• "סבוראים", באנציקלופדיה דעת.
• רבנן סבוראי מתוך "התלמוד כהווייתו", הרב יהודה (אודי) פרומן.