תא NK
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תאי NK (ראשי תיבות של Natural Killer, "מחסל טבעי", באנגלית) הם תאים השייכים למערכת החיסון, אשר תפקידם העיקרי הוא חיסול תאי גוף שנדבקו בנגיפים או שהתפתחו לתאים סרטניים. בניגוד לחלק מתאי הדם הלבנים האחרים, תאי NK אינם נלחמים, אם כן, ישירות נגד פתוגנים.
תאי NK נחשבים ללימפוציטים, אך בניגוד לתאי B ותאי T הם אינם משתייכים למערכת החיסון הלומדת (או הנרכשת), אלא למערכת החיסון המולדת. פירוש הדבר הוא שלתאי NK אין יכולת להילחם בפתוגנים ספציפיים (או בתאים שנדבקו בפתוגנים ספציפיים); הם תוקפים ללא הבחנה כל תא שהודבק בנגיף או שהפך לתא סרטני. הסיבה להיותם משויכים ללימפוציטים היא מוצאם - לתאי NK, תאי T ותאי B תא-הורה משותף במוח העצם.
תאי NK נודדים למקום הזיהום באופן כימוטקטי - הם קולטים חלבונים קטנים הנקראים ציטוקינים והמופרשים על-ידי מקרופאג'ים לאחר היתקלות בפתוגנים. תאי NK נצמדים לתאי גוף הנגועים בנגיף ומפרישים אנזימים מעכלים וחלבונים אחרים - במיוחד פרפורין (Perforin, מהמילה האנגלית Perforate, "לעשות חור"), אשר מנקב חורים בממברנת התא וגורם בכך למותו המהיר של התא.
