תבה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תבה | |
---|---|
גילוי | |
נתגלה על ידי: | סטפן סינוט / וויאג'ר 1 |
תאריך: | 5 במרץ, 1979 |
מאפיינים מסלוליים | |
רדיוס ממוצע: | 221,900 ק"מ (0.001483 AU) |
אקסצנטריות: | 0.0177 |
משך זמן הסיבוב: | 0.6745 ימים (16 שעות ו־11.3 דקות) |
נטייה: | 3.12° (יחסית למישור המילקה)
0.90° (יחסית לקו המשווה של צדק) |
ירח של: | צדק |
מאפיינים פיזיים | |
קוטר ממוצע: | 96 ק"מ (110×90 ק"מ) |
שטח הפנים: | 33,500 קמ"ר |
מסה: | 1.5×1018 ק"ג |
צפיפות ממוצעת: | 3.0 גרם/סמ"ק |
כוח משיכה על פני השטח: |
0.040~ מטר/שנייה2 (0.004g) |
משך זמן הסתובבות: |
סינכרוני |
שיפוע הציר: | אפס |
אלבדו: | 0.047 |
לחץ אטמוספירי: | 0 קילופסקל |
תֶבֶה הידוע גם כ־יופיטר XIV הוא הירח הרביעי של צדק על-פי המרחק מכוכב הלכת. הוא התגלה על ידי וויאג'ר 1 ב־5 במרץ, 1979. לאחר מכן הוא נמצא בתמונות שצולמו ב־27 בפברואר, 1979. ב־1983 הירח נקרא על שם הנימפה מן המיתולוגיה היוונית, תבה, אשר הייתה בתו של אל הנחל אסופוס.
הוא הירח המרוחק ביותר מבין הירחים הפנימיים של צדק.
נדמה כי ישנם שלושה/ארבעה מכתשים גדולים מאוד אשר נוצרו כתוצאה ממטאורואידים על-פני תבה (גדולים מאוד במובן שכל אחד מהם פחות או יותר בגודל רדיוס תבה). לא ידוע הרבה מעבר לזה לגבי הירח.