תסביך נחיתות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המונח הפסיכולוגי "תסביך נחיתות" מתאר את התחושה המקננת באדם לפיה הוא נחות או פחות מזולתו במובן מסוים. לעתים זו תחושה תת-הכרתית, אשר מניעה את הלוקים בה לפצות עליה, מה שעשוי להביא להישגים מרשימים, התנהגות אנטי-חברתית קיצונית, או שניהם. שלא כמו רגשי נחיתות רגילים, אשר עשויים לפעול כתמריץ להישגיות, תסביך הנחיתות מהווה מצב מתקדם של רפיון ידיים, שעלול להתבטא בהימנעות מקשיים.
חלוץ המחקר בתחום הזה הוא הפסיכולוג הנודע אלפרד אדלר, שעשה שימוש בדוגמה של "תסביך נפוליאון" כדי להמחיש את התאוריה שלו. ישנם סוציולוגים שגורסים כי תסביך נחיתות עשוי להתקיים גם ברמת הכלל, ולהשפיע על תרבויות שלמות – תאוריה שנויה במחלוקת זאת ידועה בשם "רפיסות תרבותית".
האסכולה של אדלר מבחינה בין רגשי נחיתות ראשוניים ושניוניים. לשיטתה, מקורם של רגשי הנחיתות הראשוניים נעוץ בחוויות החולשה, חוסר האונים והתלותיות המוקדמות של הילד. אלו יכולים להתעצם כאשר משווים בינו לבין אחיו הבוגרים, או המבוגרים. לעומתם, רגשי נחיתות שניוניים מתקשרים לחוסר יכולתו של אדם בוגר להגיע ל"יעד" מדומה ובלתי-מודע של ביטחון והצלחה סובייקטיביים שיפצו על רגשי הנחיתות. המרחק מאותו "יעד" יגרום לפגיעה בדימוי העצמי, שעלולה להצית מחדש, ובעוצמה רבה, את רגשי הנחיתות הראשוניים.
ה"יעד" המדומה נוצר בתפישתו של אדם כדי להפיג את רגשי הנחיתות הראשוניים שלו, אולם למעשה גורם לרגשי הנחיתות השניוניים, ובכך מהווה מעין מלכוד – מעגל הרסני זה רווח בקרב בני אדם נוירוטיים.
[עריכה] תסביך הנחיתות בראי התרבות
- בפרק הראשון של קומדיית המצבים הבריטית "פורידג'", אומר מר בארוקלו "נעשיתי כה מדוכא עד שחשבתי שמוטב שאגש למחלקה הפסיכיאטרית של הכלא, 'תה יודע, שיעיפו מבט בתסביך הנחיתות שלי".
- בסרטם של "הביטלס", "לילה של יום מפרך" (1964), מעיר ג'ורג' האריסון לרינגו סטאר "יש לך תסביך נחיתות", והאחרון משיב "כן, אני יודע, לכן אני מנגן על תופים – כך אני מפצה עליו".
- במחזה "ביבר הזכוכית" מאת טנסי ויליאמס, מאבחן ג'ים את לורה כקורבן של תסביך נחיתות, ויועץ לה לראות את עצמה כ"עליונה במובן מסוים", בהתייחסו לשאיפותיו העתידיות שלו. ג'ים מדרבן את לורה להיחלץ מביישנותה.
