תקנון הכנסת
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תקנון הכנסת הוא מסמך המנסח את סדרי העבודה של כנסת ישראל. רוב המסמך איננו מעוגן בחוק. סעיף 19 לחוק יסוד: הכנסת, קובע:
" הכנסת תקבע סדרי עבודתה; במידה שסדרי העבודה לא נקבעו בחוק תקבעם הכנסת בתקנון; כל עוד לא נקבעו סדרי העבודה כאמור, תנהג הכנסת לפי הנוהג והנוהל המקובלים בה".
לפיכך, תקנון הכנסת, הגם שאיננו מעוגן בחוק, מחייב את חברי הכנסת ואת מוסדותיה השונים בעבודתם. העובדה שבספר החוקים הישראלי לא קיים חוק הקובע את סדרי העבודה של הכנסת, מתפרשת על ידי רבים כפגם. זאת משום שמבחינה תהליכית, ייתכן והתוקף של החוקים שמחוקקת הכנסת מכוח התקנון, הוא מוגבל.
חלק א' של התקנון, מעוגן בחוק יסוד: הכנסת. מנסח אך ורק את התהליכים הקשורים בהיבחרם של חברי הכנסת ושל בעלי תפקידים נבחרים שונים בכנסת. חלקו השני של התקנון, העוסק בעבודת הכנסת, איננו מעוגן בשום חוק. פעמים מספר הועלתה על שולחן הכנסת הצעת חוק יסוד: החקיקה, אשר אמורה הייתה לעגן את תהליכי העבודה של הכנסת, אולם זו מעולם לא צלחה.
