Helicobacter pylori
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| הליקובקטר פילורי | |
|---|---|
 |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | חיידקים אמיתיים |
| מערכה: | חיידקים ארגמניים |
| מחלקה: | Epsilon Proteobacteria |
| סדרה: | Campylobacterales |
| משפחה: | Helicobacteraceae |
| סוג: | הליקובקטר |
| מין: | הליקובקטר פילורי |
| שם מדעי | |
 Helicobacter pylori |
|
החיידק הליקובקטר פילורי (Helicobacter pylori) הוא חיידק גראם שלילי שצורתו מפותלת או סלילונית בעל 6-4 שוטנים בקצהו. אורכו כ־3 מיקרומטר וקוטרו כ־0.5 מיקרומטר. בגוף החי הוא מפתח מושבות ברובד העמוק של רירית הקיבה והתריסריון ומחליש את עמידות הקיבה לסביבתה החומצית. מושבות ההליקובקטור הפילורי הן הגורם העיקרי להתפתחות דלקות וכיבים בתריסריון ובקיבה (כיבים עיכוליים)והוא גם קשור להתפתחות סרטן הקיבה. מסוגלותו להתפתח ברירית הקיבה, למרות החומציות הגבוהה שלה, נעוצה ביכולתו לייצר את האנזים אוריאז אשר הופך שתנן - המצוי בשפע בנוזלי הקיבה - לביקרבונט (מלח הכולל את האניון -HCO3) ולאמוניה והללו גורמים לסתירת החומצה בתחום הסמוך לחיידק.
החיידק נמצא ב-95%-100% מהחולים עם כיב בתרסריון, וב- 75%-85% מהחולים עם כיב קיבה. חשוב לציין שרק 15% מנשאי החיידק יפתחו כיב פפטי, והשאר יוותרו אי-תסמיניים.
מחקרים מן השנים האחרונות מצביעים על כך שפגיעתו של ההליקובקטר פילורי היא תוצאה של הפרשת רעלני תאים. קיימים למעלה מ־17 גזעים של הליקובקטר פילורי הנבדלים ביניהם בהפרשת הרעלנים. ארגון הבריאות העולמי קבע שהליקובקטר פילורי נחשב כיום כחיידק השכיח ביותר בעולם בגרימת זיהומים באדם.
תפוצתו היא בין 60%-50% בארצות הרווחה, אך בארצות מתפתחות מגיעה עד ל־90%. התפוצה רבה יותר בשכבות בעלות רקע סוציו-אקונומי נמוך. במקרים רבים הוא עובר בין בני אותה משפחה. ההידבקות בחיידק היא כבר בילדות, לרוב לפני גיל עשר. ההדבקה נעשית על ידי העברתו בצורה ישירה מאדם לאדם באמצעות מגע פומי(אוראלי) עם רוק או צואה. עיקר פגיעתו היא בגיל מבוגר (60-50 ומעלה).
מיני הליקובקטר נוספים נמצאו ביונקים כגון קופים, חיות מחמד וחיות משק. חלקם גורמים לתופעות הדומות לאלו הקיימות באדם.
