M (סרט)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| M | |
|---|---|
עטיפת הDVD של הסרט שבה מופיע פיטר לורה |
|
| בימוי: | פריץ לאנג |
| הפקה: | סימור נבנזל |
| תסריט: | פרינץ לאנג תיאה פון הארבו |
| שחקנים ראשיים: | פיטר לורה |
| חברת הפצה: | פרמאונט |
| תאריך יציאה לאקרנים: | 11 במאי 1931 |
| משך הקרנה: | 117 דקות |
| שפת הסרט: | גרמנית |
| דף הסרט ב-IMDb | |
"M" הינו סרטו של הבמאי הגרמני פריץ לאנג משנת 1931. הסרט נכתב על ידי לאנג ואשתו תיאה פון הארבו, והינו אחד מן הסרטים הראשונים בז'אנר הפילם נואר, נקודת קישור בין זרם קולנועי זה ובין הקולנוע האקספרסיוניסטי הגרמני משנות ה-20, אחד מן הסרטים הראשונים המציגים "רוצח סדרתי" וסרט שעשה שימוש חלוצי בקול, בשנותיה הראשונות של אומנות הקולנוע לאחר שקיעת הסרט האילם.
תוכן עניינים |
[עריכה] עלילת הסרט
 |
פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך. |
רוצח סדרתי, המשוחק על ידי השחקן פיטר לורה אורב לילדים, ומשטרת ברלין משקיעה מאמץ רב בלכידתו, הכולל נוכחות מוגברת ברחובות, ופשיטות, דבר המפריע לעבודתו הסדירה של העולם התחתון. כנופיות הפשע מחליטות למצוא את הפושע בעצמם, ואכן עושות זאת, באמצעות חבורה של קבצנים, המאתרים את הרוצח ומסמנים את מעילו באות "M”. בשיאו של הסרט, הפושע העומד בפני "בית דין" של העולם התחתון, פונה בנאום נרגש בו הוא מספר כי אינו מסוגל לשלוט בדחפיו, נאום המסתיים בזעקתו המפורסמת – "מי יודע איך זה להיות אני?". ברגע האחרון מציל מפקח המשטרה קארל לוהמן את הרוצח ממעשה הלינץ' המתוכנן על ידי הפושעים.
 |
פרטי עלילה ("ספוילרים") לא יופיעו בהמשך. |
[עריכה] הרקע לסרט
הסרט מבוסס באופן חלקי על סיפורו של ג'ק המרטש, ועל סיפורו האמיתי של פיטר קירטן המכונה "הערפד מדיסלדורף" רוצח ילדים שפעל בתחילת המאה ה-20.
לסרט קדם מסע פרסום, בו פורסמה הסיסמה "הרוצחים נמצאים בינינו". הנאצים חששו כי הסיסמה מופנית אליהם, וכי לאנג, היהודי ופיטר לורה שאף הוא יהודי, יצרו סרט אנטי נאצי. לחששות אלו לא היה בסיס, שכן הסרט אינו סרט פוליטי באופן מפורש, כי אם סרט בלשי. לאחר עליית הנאצים לשלטון נאסרה הקרנת הסרט, בשל יהדותם של יוצריו. במבט לאחור נראה כי האווירה בסרט של עיר בה מושל הפחד, והנקרעת בין כוחות הסדר וכוחם של ההמונים אכן משקפת את הנעשה בימיה האחרונים של רפובליקת ויימאר. יצירת המתאם בין כוחות שמירת הסדר והסמכות ובין העולם התחתון, הרודפים שניהם אחר האדם החריג, יוצא הדופן, בשם "העם", כמו גם התיאור של ההיסטריה ההמונית המונעת על ידי אמצעי התקשורת, נראים כיום כרמיזה אנטי נאצית ברורה, אם כי נראה כי כוונתו של הבמאי לא הייתה פוליטית במפורש, על אף הביקורת החברתית המפורשת העולה מן הסרט. סרטו הבא של לאנג "צוואתו של ד"ר מבוזה" (1933) כלל כבר התייחסות פוליטית אנטי נאצית מפורשת.
הסרט נוצר בתחילת ימי הסרט המדבר, והוא עושה שימוש גאוני בפס הקול. לאנג מאפיין את הרוצח אותו משחק לורה, בשריקה של המנגינה "באולמו של מלך ההר" מתוך היצירה "פר גינט" של אדוארד גריג. כך, למשל, באחת הסצינות המפחידות ביותר בסרט, איננו רואים את רציחתה של הילדה, אלא רק שומעים את השריקה, אותה למדנו לקשר עם דמותו של הרוצח, ואת זעקת הילדה, שלאחריה נמשכת השריקה, ומבינים את שהתרחש, מבלי שהדברים נראים במפורש על המסך. לורה עצמו לא ידע לשרוק, והשריקה הנשמעת בסרט הינה שריקתו של לאנג.
לאנג שומר בסרט על האווירה של האקספרסיוניזם הגרמני משנות ה-20 שהוא היה בין היוצרים הבולטים בו (לצד במאים כפרידריך וילהלם מורנאו ואחרים). הסרט צולם באולפן, והמיז-אן-סצינה המיוחדת יוצרת אווירה קודרת, עירונית, השומרת על כוחה הקולנועי גם עבור הצופה של ימינו.
האווירה המתוארת בסרט של העולם התחתון הברלינאי, ו"אגודת הקבצנים", מתוארים גם ביצירה בת אותו הזמן של ברטולט ברכט וקורט וייל "אופרה בגרוש".
שחקנית התיאטרון הישראלי חנה מרון, אשר החלה את הקריירה שלה בשם "חנה מאירצ'ק", ונחשבה ל"ילדת פלא" שיחקה בסרט, בעודה בת 8, את אחת הילדות שנופלות קורבן לרוצח.
כאשר נשאל לאנג מדוע קרא לסרט "M” השיב "לכל אחד מאיתנו "M” בכף ידנו". הכוונה הייתה לקוים המופיעים בכף היד, המראים לרוב באופן גס את צורת האות "M”.
[עריכה] מורשתו של הסרט
הסרט היה תפקידו החשוב הראשון של פיטר לורה, ושימש כמנוף לקריירה שלו, שהמשיכה בהוליווד לאחר שנאלץ לעזוב את אירופה בשל יהדותו. מאז סרט זה שיחק לורה בתפקידי נבלים בלבד.
נאומו של לורה בסרט נוצל על ידי יוזף גבלס בסרט התעמולה הנאצי "היהודי הנצחי", סרט תעמולה אנטישמי חריף, המאשים את היהודים בדלדולה של הרוח הגרמני באמצעות יצירת אומנות מנוונת. הסרט משתמש בנאומו של לורה בסרט "M” על מנת לזהות את העם היהודי עם נטיות רצחניות ומעוותות, ועם סירובה של דמותו של לורה בסרט לקחת אחריות על מעשיה.
לאנג עצמו נאלץ אף הוא להימלט לארצות הברית. בשנת 1936 צילם בארצות הברית את סרטו האמריקאי הראשון "זעם" בו נווד המגיע לעיירה בארצות הברית נחשב בטעות לרוצח, ונעשה בו מעשה לינץ'. הנווד נמלט בחסות שריפה שפורצת, אך שב נחוש לנקום במעניו. סרט זה הינו הקרוב ביותר שהגיע לאנג אל האווירה המיוחדת וההישגים האומנותיים של "M”. לנושאים אלו שב לאנג במהלך הקריירה האמריקנית שלו, אך לא הגיע לאותה רמה של הישגים קולנועיים וויזואלים.
כיום נחשב הסרט "M” לאחד מן הסרטים הטובים ביותר שנעשו אי פעם, והוא מופיע באופן תדיר ברשימות "מאה הסרטים הגדולים" שנערכות מעת לעת.
הסרט הוסרט מחדש בשנת 1951 בבימויו של ג'וזף לוסי, אשר העביר את העלילה מברלין ללוס אנג'לס. יצירה זו נחשבת לכישלון ביקורתי וקופתי.
