Network File System
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מערכת קבצים ברשת (Network File System או בקיצור NFS) הוא פרוטקול שפותח במקור על ידי חברת סאן מיקרוסיסטמס בשנת 1984 והוגדר בRFC 1094, 1813, (3010) ו-3530, כמערכת קבצים המאפשרת למחשב לגשת לקבצים המאוחסנים על מחשב אחר המחובר לרשת כאילו היו מאוחסנים על כונניו המקומיים.
גירסאות 2 ו-3 של הפרוטקול עשו שימוש בפרוטוקול מברקי-משתמש (UDP) ונועדו לשמר את הפרוטקול חסר-מצב, בעזרת ניהול נעילות (לדוגמה) אשר יושמו מחוץ לפרוטקול הליבה. גרסה 4 כוללת שיפורי ביצועים ומציגה פרוטוקול בעל-מצב. וכיוון שכך התאפשר השימוש ב-NFS על-גבי TCP החל מגרסה 3.
NFS מקושר לרוב למערכות UNIX, למרות היותו ניתן לשימוש על-גבי כל מערכת הפעלה כגון Mac OS של מחשבי מקינטוש ו-Windows של מיקרוסופט (מערכות הפעלה). ה-Server Message Block (SMB), פרוטקול דומה, הוא יישום הדומה למערכת קבצים ברשת תחת Windows.
המונח "מערכת קבצים ברשת" משמש בנוסף כמונח כללי — ראו מערכת קבצים לדוגמאות נוספות.
