אבלון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אבלון (מהמילה הקלטית: abal שמשמעה תפוח) הינה אי אגדי הממוקם באיים הבריטיים. על פי הפולקלור הבריטי, ביקר ישו באי, יחד עם יוסף הרמתי ובמקום זה נבנתה הכנסייה הראשונה בבריטניה. כיום משייכים את מיקום שרידי גלסטונבורי עם אבלון.

[עריכה] אגדות ארתוריות

במסגרת האגדות הארתוריות אבלון הינו המקום בו נקבר המלך ארתור, שהובא לאי בסירה על ידי אחותו למחצה מורגן לה פיי. על פי חלק מהאגדות ארתור אינו קבור באי אלא ישן בו עד שיזדקקו לו שנית.

[עריכה] מקורות האגדה

חלק מחוקרי האגדות הארתוריות סבורים כמי מדובר באימוץ אנגלי של אגדות קדומות יותר. על פי סברה זו המילה "אבלון" מקורה במילה הקלטית הקדומה "אנווין" (Annwyn) - שמה של ארץ הפיות או "העולם התחתון". ג'פרי ממונמות' פירש את שם האי כ"אי התפוחים" - על פי המילה הקלטית לתפוח, או המילה הולשית לתפוח ("אפל" - Afal).

[עריכה] מיקומה של אבלון

החל מתחילת המאה ה-11 מזוהה מקום קבורתו של ארתור עם גבעת גלסטונבורי טור, שהיה באותה עת אזור מוקף ביצות, והגבעה עצמה הייתה מעין אי באזור הביצות. לדברי גיראלדוס מקמבריי, בתקופת מלכותו של הנרי השני נעשה במקום חיפוש ביוזמת הנזיר הנר דה בלוייס אחר ארונו של ארתור. בעומק של חמישה מטרים התגלה (על פי המסופר) ארון עץ ועליו כתוב: Hic jacet sepultus inclitus rex Arthurus in insula Avalonia. ("כאן קבור המלך ארתור באי אבלון"). הארון ושרידיו של ארתור נקברו מחדש בטקס במנזר גלסטונברי בנוכחות המלך אדוארד הראשון והפכו לאתר עלייה לרגל עד הרפורמציה בתקופת הנרי השמיני.

תיאור ההתרחשות לעיל נחשב כמעשיה שאין לה בסיס במציאות, הן בשל נוסח הכתובת המתאים למאה ה-10 ולא למאה ה-6, והן בשל העדר מסמכים נוספים המתארים את האירוע.