אברהם בר גוטלובר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אברהם דוב בּער גוטלוֹבּר (נולד בעיירה סטארוקונסטנטינוב בחבל ווהלין, 1811 - נפטר ב-1899, בביאליסטוק) היה משורר, סופר, מחזאי היסטוריון, עיתונאי, ומחנך, מהחשובים שבתנועת ההשכלה. הוא כתב בעיקר בעברית, אך גם ביידיש. נודע בפסאודודונימים "אבג" ו"מהללאל".
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדות חייו
בגיל 17, בעיר טרנופול, הכיר לראשונה את ההשכלה, ושם פגש את יוסף פרל, מלומד משכילי חושב. חותנו, האדוק בדתו, אילץ אותו להתגרש מאשתו ולכן שמר גוטלובר טינה ליהדות החרדית ולחסידות כל ימיו, דבר שמצא ביטוי בכתביו. בין השנים 1830 ו-1850 התגורר במקומות שונים בבסרביה, ברדיצ'ב וקרמנץ שם לימד בבית הספר עד 1865 אז התמנה למורה בסמינר לרבנים בעיר ז'יטומיר עד סגירתו ב-1873. בין השנים 1876 ו-1886 הוציא בעיר למברג , כיום לביב, את כתב העת המשכילי הבוקר אור. הפרעות ב-1881 זעזעו אותו וגרמו לו להצטרף לתנועת חיבת ציון, ורוב יצירתו הוקדשה מעתה לשירי געגועים לארץ ישראל
[עריכה] על יצירתו
בתחילת הקריירה הארוכה שלו כיוצר פרסם אבג בעיקר ספרי שירה. הוא תרגם את הספר נתן החכם של גוטהולד אפרים לסינג לעברית, ואת הספר "ירושלים" של משה מנדלסון. בתחום ההיסטוריה כתב על תולדות הקראים ועל תולדות הקבלה והחסידות.
בין השנים 1840 ו-1870 כתב הרבה ביידיש, יצירותיו ביידיש היו בחלקו הגדול סאטירה כנגד היהדות החרדית והחסידות. אבג התייחס באופן אמביוולנטי ליידיש וראה בה מצד אחד שפה נחותה אך מצד שני כלי בלעדי שבו יכול היה לפנות לקוראים היהודיים של אותה תקופה.
גוטלובר זכה בשעתו לתהילה רבה אולם בעוד ספריו אינם ידועים או מוערכים כיום, יש חשיבות ליצירתו כהיסטוריון , במיוחד ספרו על תולדות הקראים - ביקורת לתולדות הקראים, לזכרונותיו משנות ה-1820 וה-1830 - זכרונות ומסעות, ותרומתו לקובץ סיפורי העם של שלום עליכם.
גוטלובר פגש והשפיע על שני סופרים יהודיים חשובים: מנדלי מוכר ספרים ושלום עליכם.
[עריכה] מיצירותיו
[עריכה] עברית
- פרחי אביב - שירה
- הניצנים - שירה
- קול רינה וישועה באהלי צדיקים - סיפור קצר
- זכרונות מימי נעורי
- זכרונות ומסעות
- איגרת ביקורת - ביקורת שירה
- ביקורת לתולדות הקראים
- תולדות הקבלה והחסידות
- כל שירי מהללאל - שירה
- אגרת צער בעלי חיים
- אורות מאופל
- היזהרו בבני העניים
[עריכה] יידיש
- דאס שטריימל מיטן קאפעלוש
- דאס גרויסע קינטס אודער דאס ביסעלע מינטס
- דאס ליד פונעם קיגעל - פרודיה של שיר של שילר
- דער דעקטאָך אודר צווי חופות אין איין נאכט (המפה או שתיחתונות בלילה אחד)
- דער בידנע ישראל
- דער סיים אודער די גרויסע אספה אין ואלד ווען די חיות האבן אויסגעקליבען דעם לייב פיר א מלך - האספה הגדולה ביער בה המליכו החיות את האריה למלך - יצירה סאטירית
- דער גלגול - סאטירה חברתית נוקבת