אברהם זפרודר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אברהם זפרודר (15 במאי 1905 - 30 באוגוסט 1970), יצרן בגדים יהודי מדאלאס טקסס שהנציח במצלמת חובבים את רצח קנדי.
אברהם זפרודר נולד בעיר קובל שבחבל ווהלין במערב אוקראינה בשנת 1905. היגר לארצות הברית בשנת 1920 והתיישב בברוקלין. כעבור זמן עבר לעיר דאלאס שבטקסס, ובה נעשה ליצרן בגדים מצליח.
יד הגורל זימנה אותו ב-22 בנובמבר 1963 לכיכר דילי בדאלאס, כאחד הצופים בשיירת הנשיא ג'ון פ. קנדי שאמורה הייתה לעבור שם באותה עת, כשהוא מצוייד במצלמת חובבים של 8 מ"מ. הוא החל לצלם את שיירת הנשיא המתקרבת, וכשחלפה מכונית הלינקולן הפתוחה של הנשיא ממש מולו, הוא הנציח לעד את הפגיעה בנשיא.
מיקומו של זפרודר היה אידאלי לצילום הרצח, ועל אף שבמקום היו עשרות אנשים עם מצלמות ומסרטות, סרטו של זפרודר נותן את ההמחשה האידאלית לאירועים. זפרודר עמד על משטח מוגבה מבטון, שהיה בדיוק בין מחסן הספרים, אשר על פי הגרסה הרשמית לאירועי הרצח, מקומתו השישית ירה לי הארווי אוסוואלד את היריות, ובין "תלולית הדשא", מעין מדשאה ועליה מבנים, שהיא המקום בו לדעת רוב התומכים בתאוריות קונספירציה, עמדו המתנקשים הנוספים. בעת שהלימוזינה הנשיאותית חלפה לידו ונפגעה מהיריות צילם זפרודר את הלימוזינה ואת המתרחש בה מקרוב, ומלמעלה.
על פי עדותו לסוכן השירות החשאי, שניתנה ביום הרצח, סבר זפרודר כי היריות באו מאחוריו. מאחורי זפרודר הייתה "תלולית הדשא".
הצופה בסרטו בן 26.6 השניות של זפרודר, רואה את השיירה הנשיאותית מתקרבת דרך רח' אלם, כאשר הנשיא, אשתו ז'קלין, מושל טקסס ג'ון קונלי ואשתו יושבים בלימוזינה בניחותא, ומנפנפים אל הקהל. לרגע מוסתרת הלימוזינה על ידי תמרור, וכשהיא נראית שוב, מעווה הנשיא את פניו בכאב, שולח את ידיו אל פניו, אולי כדי להגן על ראשו, וכל גופו נוטה קדימה ושמאלה, אל עבר אשתו. ואז נע ראשו של קנדי בתנועה אלימה אחורה ושמאלה, ולמעשה מתפוצץ בכתם של דם. קנדי קורס במושב הלימוזינה, בעוד שז'קלין ההמומה מנסה להמלט כשהיא מטפסת על אחורי הרכב, בעודו בנסיעה, ונעצרת על ידי סוכן השירות החשאי המזנק אליה על מנת לסייע לה. אורך הקטע המציג את ההתנקשות הינו 19.3 שניות.
מהירות המצלמה של זפרודר הייתה 18 תמונות בשנייה. הסרט הוא למעשה סדרה של תמונות סטילס, המהווה את "השעון" לפיו נבדק הרצח. ישנה חשיבות רבה מאוד לסדר האירועים בשאלה "כמה יריות נורו" ו "מאיזה כיוון נורו". בעשרים ושש השניות של סרטו של זפרודר, ניתן בצורה מדויקת לוח הזמנים. ניתן לראות מתי החלה תגובת כל אדם שהיה בלימוזינה אל היריות, ולערוך חישוב מסתבר של כמות היריות ואף של כיוונן. שאלות רבות נענות, אך אחרות נותרות פתוחות. הסרט צולם ללא קול.
שלושה עותקים של הסרט נעשו ביום הרצח עבור רשויות החקירה. בתוך ימים ספורים רכש מגזין לייף את הזכויות מזפרודר עבור תשלום ראשוני של 25,000$ אשר זפרודר תרם לאלמנתו ולילדיו של השוטר ג'פרסון דייויס טיפיט, שנרצח על ידי אוסוואלד כמה שעות לאחר ההתנקשות. לאחר מכן נעשו חמישה תשלומים נוספים של 25,000$.
תמונות מן הסרט פורסמו במגזין לייף, וכן כמוצגים בדו"ח ועדת וורן. הסרט נשמר במחסני לייף, והמגזין שמר על הזכויות, ואסר על פרסום התמונות, כך שכאשר החוקר ג'ושיאה תומפסון ניסה בשנת 1966 לפרסם ספר ובו איורים של התמונות מסרטו של זפרודר, תבע אותו המגזין לדין. לבסוף השיג התובע בניו אורלינס, ג'ים גאריסון (אשר העמיד בניו אורלינס מספר אנשים לדין וביניהם קליי שאו על מעורבות ברצח) עותק של הסרט, על מנת להציגו כראייה במשפטו של שאו, ולאחר מכן נעשו מן הסרט עותקים נוספים, ותמונות ממנו הוצגו במקומות רבים. ב1975 הוצג הסרט לראשונה במלואו (ולא כתמונות בודדות) בתוכנית הטלוויזיה "לילה טוב אמריקה".
לאחר חקיקת חוק "איסוף רשומות הנוגעות לרצח הנשיא קנדי" בשנת 1992 הוקמה ועדה בשם "ועדת העיון מחדש ברשומות הנוגעות להתנקשות", אשר דאגה לעיון מחדש בסרט, שימורו, וידוא האותנטיות שלו (כנגד טענות של אנשי "תאוריות הקשר" כי הסרט מזוייף), והפיכתו לרכושה של האומה האמריקנית.
הסרט נותן את הבסיס הויזואלי המזוהה כיום בתודעה עם רצח קנדי. המדובר בסדרת דימויים ויזואליים חזקה, המקבילה לדימויים פופולריים נוספים מן התרבות וההיסטוריה, כגון תמונת האדם על הירח או תמונת הנחתים המציבים את דגל ארצות הברית לאחר קרב איוו ג'ימה. הדימוי של הנשיא הצעיר שראשו מתפוצץ לרסיסים בעוד אשתו זוחלת על מכסה תא המטען של הלימוינה הנשיאותית כששמלתה מכוסה בדם, הינו דימוי בסיסי בתודעה האמריקאית מן היום בו פורסם סרטו של זפרודר לציבור. הסרט הוכרז כ"חשוב מבחינה תרבותית" על ידי ספריית הקונגרס של ארצות הברית, ועותק ממנו יישמר לנצח בארכיב הסרטים הלאומי של ארצות הברית.
הסרט משמש כבסיס הן לתומכי תיאורית "היורה הבודד" והן לתומכי תאוריות הקשר. הטענה העיקרית היא כי נראה בסרט כי היריות נורו מלפנים, מכיוון תלולית הדשא, וזאת מכיוון שראשו של קנדי מושלך אחורה, למעלה ושמאלה, דבר התואם (לפי טענת תומכי תאוריות הקשר) ירייה שבאה מלפנים ומימין, בעוד שאוסוואלד ירה מאחור ומשמאל.
על פי אנשי הגרסה הרשמית, מוכיח הסרט בוודאות כי מקור היריות הוא אחד. למעשה, החוקר ארלן ספקטר, אשר ביסס את תיאורית "היורה הבודד" עבור ועדת וורן, הסתמך על הסרט, כאשר קבע כי מכיוון שלפי תגובות הנשיא והמושל המופיעות בסרט, לא חלף פרק זמן מספיק בין הזמן שבו נפגע המושל, ובין הזמן שבו נפגע הנשיא (על פי המהירות המקסימלית לטעינת רובהו של אוסוואלד וליריית ירייה נוספת) ולפיכך הם נפגעו מאותו הכדור. תאוריה זו, תיאורית "כדור הקסם" היא אבן הבסיס לגרסה הרשמית, ואחת התאוריות המותקפות ביותר והמושמצות ביותר על ידי המבקרים, הסבורים כי הסרט מהווה הוכחה לכך שישנו יותר מיורה אחד, ומסיבה זו בדיוק.
אברהם זפרודר נפטר שבע שנים לאחר מכן, בשנת 1970, ממחלת הסרטן. הסרט שצילם נותר לנצח כאחת התעודות האותנטיות החשובות ביותר בהיסטוריה.
