אדמונית החורש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

אדמונית החורש

מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו פסיגיים
סדרה:	בקעצוראים
משפחה:	אדמוניתיים
סוג:	אדמונית
מין:	אדמונית החורש
שם מדעי
Paeonia mascula

אדמונית החורש (שם מדעי: Paeonia mascula) היא צמח רב שנתי ממשפחת האדמוניתיים.

אדמונית החורש היא צמח נדיר מאוד בישראל, המהווה את הגבול הדרומי של תפוצתו העולמית. היא גדלה בישראל רק בשני אתרים סמוכים בשמורת הר מירון שבגליל העליון - על המפנה הצפוני של הר הלל, ובנחל כזיב עליון.

אדמונית החורש היא המין היחיד ממשפחת האדמוניתיים הגדל בישראל, והוא צמח מוגן. הצמח הוא בעל פקעות שורש מעובות ומעוקלות המעמיקות בקרקע עד 100 ס"מ.

הפריחה היא בתחילת האביב, בחודשי אפריל ותחילת מאי. הפרח הוא אדום כיין, ומכאן שמו בעברית, בעל מבנה של ספל פתוח, וגדול יחסית, המגיע לעתים עד עשרה ס"מ. במרכז הפרח גוש צהוב בולט של אבקנים מרובים.

[עריכה] אגדה

האגדה מספרת על זוג צעיר מהכפר בית-ג'אן שביקש להינשא. הורי הכלה התנגדו לנישואין והזוג ברח אל הר הלל (בערבית ג'בל אל-ערוס הוא הר הכלה). בראש ההר נלכדו בסופת שלגים שניתקה את כל הדרכים להר. הורי הכלה ביכו את בתם כי סברו שאבדה לנצח. לאחר מספר ימים בשוך הסערה, יצאו תושבי הכפר לחפש את הזוג. בהתקרבם אל ההר ראו לחרדתם עקבות רגלי דב בשלג. הם הלכו אחרי העקבות שהובילו אל פתח מערה בה נמצאו לשמחתם את הזוג בריא ושלם. מסתבר שהדב הביא לזוג מזון בכל ימי הסערה. האגדה מספרת שבכל מקום בו דרך הדב פרחה לזיכרו אדמונית הלא היא כף רגלו של הדב(בערבית כף אל-דב).