אופוזיציה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אופוזיציה (נגדה) בהקשרה הפרלמנטרי היא כינוי לכל המפלגות שאינן חברות בקואליציה, כלומר לא התאגדו לשיתוף פעולה עם הממשלה. במשטר פרלמנטרי-יחסי כמקובל בישראל, לרוב האופוזיציה הנה מיעוט מכיוון שקשה לשמור על קואליציה ללא רוב בפרלמנט.
מטרת האופוזיציה היא לייצג בפרלמנט את עמדותיו של המיעוט שלא זכה לייצוג בשלטון, לבקר את השלטון ואף לנסות להפילו, ולהציג אלטרנטיבה לדרכה של הממשלה.
בישראל, בבריטניה ובמשטרים פרלמנטרים דומים, מקובל שראש האופוזיציה הנו יו"ר המפלגה הגדולה מבין חברות האופוזיציה. בישראל, עד שנת 2000, "ראש האופוזיציה" היה יותר תואר מאשר מינוי ממלכתי רשמי, אך החל משנת 2000 נוסף תיקון לחוק שהסדיר את מעמדו, סמכויותיו, שכרו וכדומה. בין היתר מחוייב ראש הממשלה למסור לו עדכונים בענייני המדינה.
במובנה הרחב יותר, אופוזיציה היא כינוי כולל לעמדות, הארגונים והתנועות המתנגדים פוליטית או אידאולוגית לשלטון או לעמדתו, ולא בהכרח כאלה הפועלים במסגרת פרלמנטרית.
בשנת 2005 טבעה האקדמיה ללשון עברית את חידוש הלשון נגדה כתחליף עברי למונח "אופוזיציה" (ובמקביל, "יחדה" כתחליף לקואליציה). בשלב זה קשה להעריך עד כמה ייקלטו חידושי לשון אלה בשימוש הציבור.
