אטרוריה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אטרוריה הייתה ארץ עתיקה במרכז איטליה בעת העתיקה, ששטחה בימינו חופף למחוזות של טוסקנה, חלק מאומבריה וצפון לאציו. הארץ הייתה מקור כוחם ומרכז ההתישבות הראשי של האטרוסקים.
שטח אטרוריה השתנה בהתאם לכיבושי האטרוסקים, ובשיא כוחם השתרעו האטרוסקים באופן לא רציף מעמק הפו, דרך לאטיום ועד לקמפניה. הגבולות של השטח האטרוסקי המצומצם היו בין נהר הארנו בצפון, הטיבר במזרח ובדרום, והים הטירני במערב.
ערי אטרוריה היוו את ערי המדינה החשובות והחזקות ביותר באיטליה לפני עלייתה של רומא. במהלך המאה ה-3 לפנה"ס נפלו ערים אלו תחת מרותה של רומא באופן סופי. בין הערים הבולטות ניתן למנות את: ויי, קאירה, טארקוויניי, וטולוניה, רוסלאי, פופולניה, וולסיניי, קולסיום, ארטיום, וקורטונה.