איסיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

האיסיים היו קבוצה יהודית סגפנית מתקופת בית שני. מקור הקבוצה בזמן בית חשמונאי - עת נוצרו זרמים שונים ובהם הצדוקים והפרושים - כתוצאה מפיצול ביהדות.

באמצע המאה ה-20 נתגלו מגילות ים המלח ובהן נחשפו לראשונה אורח חייהם, הגותם ותפיסתם הרעיונית של בני כת שחיו באזור ים המלח באותה תקופה - ומכונים 'כת היחד' או 'כת מדבר יהודה'. חוקרים רבים מזהים כת זו כקבוצת איסיים - אולם המחקר המודרני מטיל ספק בדבר זיהוי זה, מאחר שהתגלו סתירות בין ממצאים לגבי אורח החיים של הכת לבין המנהגים המתוארים במקורות ההיסטוריים ובמקורות התושב"ע.

[עריכה] מקורות היסטוריים

שמם של האיסיים ידוע רק מהשפה היוונית ולא ברור מהו מקורו העברי. לפני גילוי מגילות ים המלח הגיע המידע על האיסיים מבני תקופתם שלא השתייכו אליהם: פילון האלכסנדרוני וההיסטוריונים פליניוס הרומי ויוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס) היהודי - שכתב כי חי תקופה מסוימת בקרבם ולמד מהגותם. פלביוס ציין שהם חיו בכל עיר בישראל ואף סיפר שאחד ממנהיגי המרד הגדול היה איסי. הוא אף הרבה שבח על הכנסת האורחים שלהם. האיסיים תוארו על ידי פלביוס כאידאליסטים - חבורה העוזבת את הבלי העולם הזה, מתעלה מעל לעולם החומרי, מגיעה להכרה מיסטית, ומוותרת על חיי המותרות. הם נהגו, כמו כן, להשתתף ברכושם - בדומה לרעיון הקיבוץ המודרני.

[עריכה] מגילות ים המלח

ממצאי מגילות ים המלח מציגים אידאלים שונים במקצת מאלו שתארו ההיסטוריונים - בקרב כת שחיה במדבר יהודה.

חברי הקבוצה התבדלו מעם ישראל ויצרו הגות דואליסטית המחלקת את האנושות לשני מחנות נבדלים: "בני האור" - אנשיהם - ולעומתם שאר ישראל ואומות העולם - "בני החושך". הם ראו את שאר ישראל (ובעיקר הפרושים והצדוקים) כחוטאים ורק את עצמם כמקיימי המצוות. כתביהם מציגים את חברי הקבוצה כעוזבים את החברה - לאו דווקא מתוך פציפיזם, כפי שתואר, אלא - כהכנה למלחמת שמד של העולם - מהפכה עולמית שלאחריה יהוו הם את הגרעין ואת העילית של ישראל. אסור היה להם לקבל מתנות מן העולם החיצוני או לתת מתנות לקרוביהם בלי אישור הממונים וכל אדם שנכנס לחברתם צריך היה למסור את כל הונו. כמו-כן, ההיסטוריונים סיפרו שהאיסיים התנזרו מנשים, אך בחפירות בקומראן נמצאו עצמות נשים.

[עריכה] הכת והנצרות

לכת הייתה גם, ככל הנראה, השפעה רבה על יסוד דת הנצרות. קיים דמיון בין האוונגליונים והאיגרות שבברית החדשה לבין המגילות ואף יש שטוענים כי ישו הנוצרי השתייך לכת תקופה מסוימת והושפע ממנה. ניכר שפאולוס הושפע מרעיונותיהם על ההבדלה בין 'בני האור' ל'בני החושך'. כנראה שיוחנן המטביל, מורו של ישו, היה מקורב מאוד לרעיונותיהם והחשיבות הגדולה שניתנה לטבילה אצל הנוצרים מיוחסת למנהגי טהרה שנקטו בני הכת.

[עריכה] לוח השנה של האיסיים

האיסיים השתמשו בלוח השנה משלהם - שתיאם בין מחזור השבוע למחזור השמש והתעלם ממחזור הירח. בלוח זה, השנה החדשה החלה באחד בניסן - שחל תמיד בתחילת האביב, קרוב למועד שוויון היום והלילה - וכללה 364 ימים (מספר המתחלק ב-7). השנה החלה, לפיכך, תמיד ביום רביעי ולכל חג היה יום קבוע בשבוע. את הימים החסרים השלימו, כנראה, באמצעות הוספת שבוע נוסף לשנה כשהצטברו שבעה ימים מלאים. המועדים של לוח האיסיים חלו בהפרשים של שבעה שבועות (יובל) ובהם כמה שאינם זכורים לנו כיום: מועד ביכורי התירוש ומועד ביכורי היצהר. הלוח מתואר בפירוט רב בספר היובלים ובמגילת המקדש.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] לקריאה נוספת

כת מדבר יהודה והאיסיים, פרופ' דוד פלוסר, משרד הביטחון 1985.
תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, יוסף בן מתתיהו (תרגום: ד"ר י"נ שמחוני), הוצאת מסדה 1968.
מגילת המקדש, יגאל ידין, ספרית מעריב, 1990.