אלון מצוי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| אלון מצוי | |
|---|---|
 |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | צמחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | אלונאים |
| משפחה: | אלוניים |
| סוג: | אלון |
| מין: | אלון מצוי |
| שם מדעי | |
 Quercus calliprinos |
|
אלון מצוי (Quercus calliprinos) עץ או שיח ירוק עד המשתייך לקבוצת אלונים. גובהו משתנה ממטר אחד (כאשר יש רעיה מוגברת של עיזים) ועד 8 מ' (במקומות לחים ובמקומות בהם יש הגנה על העץ) והוא בעל עלים גלדניים קוצניים קרחים בשני צידיהם, בעלי שפה משוננת, בצבע ירוק כהה ובגודל של עד 4 ס"מ. אורכם של הבלוטים הוא 3-4 ס"מ וקוטרם 2-3 ס"מ והם מבשילים כ- 18 חודשים לאחר האבקה. האלון המצוי הוא עץ הבר הנפוץ ביותר בארץ והמרכיב העיקרי הבונה את החורש בכל אזור ההרים בחבל הים תיכוני. האלון עמיד למדי בטמפרטורות גבוהות ויובש וכן בתנאים של כריתה ורעייה. בגליל ובכרמל יוצר האלון המצוי, יחד עם אלה ארץ ישראלית, חורשים סבוכים שקשה לחדור אליהם.
בעולם העץ נפוץ בכל המזרח התיכון מצפון אלג'יריה ועד תורכיה.
עץ האלון העתיק ביותר בארץ הוא אלון אברהם בחברון שגילו המוערך הוא למעלה מ- 1000 שנה, קיימות גם חורשות של עצי אלון מרשימים במקומות כמו חורשת הארבעים ליד קיבוץ דן וחורשת העשרה ליד קיבוץ דפנה בחורשות אלו גילם המוערך של העצים הוא כ- 500 שנה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אלון מצוי - אגדות ומידע מפורט מתוך האתר טיולים בארץ.
- מאמר: תפוצה, נביטה והתבססות בלוטי אלון מצוי, באתר סנונית
- אלון מצוי, באתר "צמח השדה"
- ד"ר אבי פרובולוצקי; ד"ר גדי פולק; ד"ר אסתר לחמן, החורש הים תיכוני בישראל, באתר הספרייה הווירטואלית של המרכז לטכנולוגיה חינוכית.
[עריכה] לקריאה נוספת
- אנציקלופדיה של החי והצומח בארץ ישראל, החברה להגנת הטבע ומשרד הביטחון, 1998.
- אטלס כרטא - החי והצומח של ארץ ישראל, א' דנין, א' ארבל, כרטא, 1998.
