אליס מילר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ערך זה עוסק בקצינת צה"ל אליס מילר. לערך העוסק בפסיכולוגית באותו שם, ראו אליס מילר (פסיכולוגית).

אליס מילר, מהנדסת אווירונאוטיקה ובעלת רשיון טיס אזרחי, נאבקה למען פתיחת קורס הטיס בצה"ל גם לנשים.

אליס מילר עלתה לארץ מדרום אפריקה בגיל שש. מילר, שהייתה סטודנטית לאווירונאוטיקה בטכניון במסגרת העתודה האקדמית, עתרה לבג"ץ כנגד משרד הביטחון ו- צה"ל, בשנת 1994, בעניין אי קבלתה למיונים לקורס טייס. עתירתה, שהוגשה ע"י האגודה לזכויות האזרח ושדולת הנשים, נתקבלה ובג"ץ הורה לצה"ל להשוות זכויותיהן של נשים לאלו של גברים.

מילר נתקלה ביחס מזלזל ומעט שובניסטי אפילו מנשיא המדינה דאז, עזר ויצמן שאמר לה בדרכו האמיתית משהו: "תשמעי מיידלע, את ראית פעם גבר סורג גרביים? ראית פעם אישה כירורגית או מנצחת על תזמורת? נשים לא מסוגלות לעמוד בלחצים הדרושים מטייסי קרב".

פסיקת בג"ץ מהווה תקדים חשוב, שכן היא כוללת דיון חוקתי בדבר מהות הזכות לכבוד הכלולה בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. בג"ץ בחן האם, ומתי, מהווה הזכות לשוויון חלק מהזכות לכבוד. כלומר, האם ומתי מוקנה לזכות לשוויון מעמד חוקתי.

בעקבות העתירה נפתחו בפני נשים הכשרות שונות שהיו סגורות בפניהן, ביניהן קורס טייס, קורס חובלים, קורסים שונים בתותחנים ובנ"מ, משמר הגבול ועוד.

התיקון לחוק שירות בטחון, מינואר 2000, השלים את פסיקת בג"ץ בעגנו את זכותה של חיילת להתנדב למקצועות לחימה, שנקבעו על ידי שר הבטחון.

אליס מילר עצמה לא עברה בהצלחה את המיונים לקורס טיס אולם מספר נשים אחרות הגיעו לתפקידי צוות אוויר. רוני צוקרמן הפכה לטייסת הקרב הראשונה בצה"ל, בין היתר הודות לעתירתה של מילר.

כיום אליס גרה בהודו ומנהלת יחד עם בעלה טיולי רפטינג וצניחה חופשית לקהל הרחב.

למרות ההתקדמות, גם היום קיימים בצה"ל תפקידים רבים שסגורים בפני נשים. כך, הגישה ב-2003 לוחמת הנ"מ יערה שטולברג עתירה לבג"ץ, נגד החלטת צה"ל למנוע מנשים להשתלב במערך מערכת הנשק "מחבט". לאחר שנתיים משכה שטולברג את העתירה, כיוון שסיימה את שירותה הצבאי.

במלחמת העצמאות ומספר שנים אחריה שירתו מספר טייסות תובלה וקישור. יעל רום השתתפה במבצע קדש (1956), בין היתר כטייסת באחד ממטוסי ה-DC-3 דקוטה שהצניחו את הכוחות במעבר המיתלה.