אנטיוכוס השביעי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנטיוכוס השביעי (איומנס) (כונה "אנטיוכוס סידטס", כלומר "אנטיוכוס מצידון") (? - 129 לפנה"ס) היה מלך הממלכה הסלאוקית בין השנים 138 ל-129 לפנה"ס. הוא היה המלך הסלאוקי האחרון שהייתה לו חשיבות היסטורית כלשהי. אנטיוכוס השביעי היה אחיו של דמטריוס השני, ועלה למלוכה לאחר שדמטריוס נפל בשבי הפרתים. הוא גם נשא לאשה את אשתו של דמטריוס, קליאופטרה תיאה, ולפיכך בנם, אנטיוכוס התשיעי, היה גם אח-למחצה וגם בן-דוד של סלאוקוס החמישי ושל אנטיוכוס השמיני.
אנטיוכוס השביעי הביס את המורד דיודוטוס טריפון והטיל מצור על ירושלים, שם, על-פי האגדה, קנה המלך החשמונאי (יוחנן הורקנוס הראשון) הסכם-שלום עמו בעזרת אוצרות שחפר מקברו של שלמה המלך.
בהמשך תקף אנטיוכוס את הפרתים, וכבש מחדש את מסופוטמיה לזמן קצר לפני שנהרג ממארב. בשלב זה כבר שוחרר אחיו דמטריוס השני, אולם מהממלכה הסלאוקית נותרה כעת סוריה בלבד.
| סלאוקוס הראשון • אנטיוכוס הראשון • אנטיוכוס השני • סלאוקוס השני • סלאוקוס השלישי • אנטיוכוס השלישי • סלאוקוס הרביעי • אנטיוכוס הרביעי • אנטיוכוס החמישי • דמטריוס הראשון • אלכסנדר הראשון • דמטריוס השני • אנטיוכוס השישי • דיודיטוס טריפון • אנטיוכוס השביעי • דמטריוס השני • אלכסנדר השני • קליאופטרה תאה • סלאוקוס החמישי • אנטיוכוס השמיני • אנטיוכוס התשיעי • סלאוקוס השישי • אנטיוכוס העשירי • דמטריוס השלישי • אנטיוכוס האחד עשר • פיליפוס הראשון • אנטיוכוס השנים עשר • אנטיוכוס השלושה עשר • פיליפוס השני • סלאוקוס השביעי |
