אריה ארוך
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אריה ארוך (1908 - 1974), צייר ישראלי.
אריה ארוך נולד ברוסיה ובשנת 1924 עלה לישראל. הוא למד בבצלאל ובאקדמיה לאמנות בפריז. עד שנת 1950 צייר ארוך בסגנון אקספרסיוניסטי. אך מאז חיפש דרכי ביטוי חדשות. משנת 1955 רוב נושאי ציוריו היו לקוחים מהפולקלור העממי ומאוחר יותר שילב ארוך בציוריו סמלים, אותיות ודמויות ששיוו להם אופי סיפורי.
ארוך השפיע רבות על דור ציירי שנות השבעים, ובראשם רפי לביא. בשנת 2004 הוצגה רטרוספקטיבה של יצירתו במוזיאון תל אביב לאמנות.
אריה ארוך עשה שירות חוץ ושימש כשגריר ישראל. ברזיל - 1956 - 1959, שבדיה - 1959 - 1962.
[עריכה] לקריאה נוספת עליו ועל עבודתו
- באהלים, מאת רחל אדיב, ציורים מאת א. ארוך, תל אביב, 1945.
- שיחות ומאמרים, אריה ארוך, בבל, תל אביב, 2001.
- שרה בריטברג סמל, "אגריפס" נגד "נמרוד", נדפס בקו, מס' 19, 1989.
- גדעון עפרת, במלתחתו של אריה ארוך, נדפס בסטודיו, מס' 104, 1999.
- שבא סלהוב, אדם בעקבות עקבותיו, על עבודותיו של אריה ארוך, שהוצגו בתערוכה בגלריה גורדון, נדפס בסטודיו, מס' 104, 1999.
- דוד גנתון, הנציבה העליונה, נדפס בהמדרשה, מס' 3, 2000.
- שרה בריטברג-סמל, "בחנותו של ראצ'יק" - הומאז' כפול, נדפס ב"קו", מס'1, 1980.
- מרדכי עומר, בין רחוב "אגריפס", לבין "הנציב העליון", נדפס ב"קו", מס' 19, 1989.
