אריה לייב הלר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אריה לייב בן רבי יוסף הכהן הלר, המכונה על שם ספרו הידוע קצות החושן (תק"ה (1745) - תקע"ג (1813)).
נולד בעיירה קאליש שבפולין בשנת תק"ה (1745). כיהן ברבנות בעיירה רוזניאטוב בגליציה, ובשנת תקמ"ח (1788) התמנה לרבנות בעיר סטרי, והעמיד תלמידים הרבה. נפטר בי"ט טבת בשנת תקע"ג (1813). היה ידוע בחריפותו הרבה ובהתנגדותו העזה לחסידות.
היה עני מרוד ובמאמצים גדולים כתב את ספרו "קצות החושן" - ביאור חריף ועמוק לשולחן ערוך, חלק חושן משפט. ספר זה השפיע רבות על צורת הלימוד בישיבות, ונכתבו עליו ביאורים וחידושים רבים. חלקו הראשון של הספר נדפס בעיר למברג (לבוב) בשנת תקמ"ח (1788), ועורר רושם רב. החלק השני נדפס שם בתקנ"ו (1796). מאז נדפס הספר פעמים רבות נוספות, ונכתבו עליו מספר פירושים.
בנוסף לחיבורו הידוע, חיבר ר' אריה גם את הקונטרס משובב נתיבות, בו השיב על השגות רבי יעקב מליסא בספרו "נתיבות המשפט" על ספר קצות החושן. כמו כן כתב את הספר שב שמעתתא (ארמית: שבע סוגיות) - חידושים על שבע סוגיות, אותו החל לכתוב כבר בילדותו. לעת זקנתו חיבר את הפירוש אבני מילואים על שולחן ערוך חלק אבן העזר, שיצא לאור לאחר מותו.
חתנו היה ר' שלמה יהודה רפפורט (שי"ר), לימים מראשי משכילי גליציה ורבה של פראג.
פרשני השולחן ערוך | |
על כל חלקי השולחן ערוך: |
באר הגולה | באר היטב | ביאור הגר"א | ברכי יוסף |
על חלק אורח חיים: |
מגן אברהם | ט"ז | פרי חדש | שערי תשובה | מחצית השקל | שולחן גבוה | מטה יהודה | מחזיק ברכה | פרי מגדים | משנה ברורה | כף החיים (סופר) |
על חלק יורה דעה: |
ש"ך | ט"ז | פרי חדש | פתחי תשובה | כרתי ופלתי | שלחן גבוה | מחזיק ברכה | פרי מגדים | כף החיים (סופר) |
על חלק אבן העזר: |
חלקת מחוקק | בית שמואל | פתחי תשובה |
על חלק חושן משפט: |
סמ"ע | ש"ך | ט"ז | פתחי תשובה | אורים ותומים | נתיבות המשפט | קצות החושן |