אריך פומר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אריך פומר (20 ביולי 1889 – 8 במאי 1966) מפיק קולנוע גרמני יהודי.
פומר נולד בעיר הילדסהיים בגרמניה. בגיל 18 החל לעבוד אצל חלוץ הקולנוע הצרפתי ליאון גומו, והפך למנהל עסקי חברת הסרטים של גומו במרכז אירופה. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, התגייס לצבא הגרמני, ונפצע קשה בקרב ב-1915. לאחר שהחלים מפצעיו ייסד חברת הפקה בשם דקלה-ביוסקופ. בשנת 1917 אוחדה החברה עם ענק ההפקה UFA, אשר הוקם על מנת לרכז את ייצור הקולנוע בגרמניה, ולסייע לתעמולה הגרמנית במלחמה.
פומר היה מפיק בעל עין חדה, וחוש לקלוע הן לטעם הקהל והן לנטיות האומנותיות של בני דורו. הוא ראה בשחקנים, בבמאים, בצלמים ובאנשי המקצוע האחרים כעובדיו, והיה המחליט האחרון באשר לכל פרט שנגע לסרטיו, מנושא הסרט, ועד לליהוק.
סרטו הראשון "הקבינט של ד"ר קליגרי" 1919 נוצר במתכוון כסרט אומנותי, בסגנון אקספרסיוניסטי. פומר הבין כי תעשיית הסרטים הגרמנית, הפועלת במציאות של ארץ שמצויה לאחר תבוסה צבאית, במשבר כלכלי קשה, לא תוכל להתחרות בסרטי הראווה ההוליוודים במגרשם הם. לשם כך נדרשה ראייה אומנותית שונה וחדשנית. ד"ר קליגרי, אשר היה חלוץ הזרם האקספרסיוניסטי בקולנוע הגרמני, היה סרט ייחודי ופורץ גבולות. לאחר סרט זה הפיק פומר רבים מן הלהיטים של הקולנוע הגרמני, עד לעליית הנאצים לשלטון.
פומר הועמד בראש אולפני UFA, ושם הפיק עוד מספר סרטים בסגנון האקספרסיוניסטי, ביניהם "ד"ר מבוזה, המהמר" (1921) ויצירת המופת של פריץ לאנג "מטרופוליס" (1927). "מטרופוליס" היה מבחינה ויזואלית הסרט האילם המשפיע ביותר, ובתקציב של 5 מיליון מארק, גם היקר ביותר בהיסטוריה של תעשיית הקולנוע הגרמנית. בשנת 1926 הגיח לגיחה קצרה להוליווד אך לא מצא שם את מקומו, ושב והשתלב באולפני UFA, שהיו מרכז תעשיית הסרטים הגרמנית באותה התקופה.
בשנת 1930 חבר לבמאי יוזף פון שטרנברג ליצירת הלהיט "המלאך הכחול", בכיכובו של אמיל יאנינגס, הסרט אשר גילה לעולם את הכוכבת מרלן דיטריך. דיטריך נחשבת לתגליתו של פומר.
בשנת 1933 נאלץ פומר, ואשתו, גרטרוד לוי, לעזוב את גרמניה בשל יהדותו. בתחילה עבד בפריז ובלונדון, בה ייסד את חברת "מייפלאואר פיקצ'רס" ביחד עם צ'ארלס לוהטון. ולאחר מכן בהוליווד משנת 1940. בהוליווד לא הצליח להתבסס, בין היתר בשל מחלה בה לקה, ותקופה מסוימת אף עבד במפעל לחרסינה. בשנת 1944 קיבל אזרחות של ארצות הברית ובשנת 1946 שב, כחייל אמריקני, עם הצבא האמריקני לברלין, וקיבל מטעם שלטונות הכיבוש האמריקנים את המשימה להקים מחדש את תעשיית הסרטים הגרמנית, משרה בה החזיק עד שנת 1949.
בשנת 1951 ייסד במינכן את חברת ""Intercontinental Film GmbH, במסגרתה המשיך להפיק סרטים מצליחים. סרטו האחרון, משנת 1955 "הילדים, האם והגנרל" ("Kinder, Muetter, und ein General") זכה בפרס גלובוס הזהב. לאחר מכן שב לארצות הברית, ולא עסק עוד בקולנוע, בשל בריאות לקויה. בעיות בריאות הובילו לקטיעת רגלו בשנת 1956, והוא לא יכל עוד לעסוק בהפקה. במהלך הקריירה שלו הפיק כמאתיים סרטים.
פומר מת בלוס אנג'לס בשנת 1966.
ב-1989 ציין פסטיבל הסרטים בברלין מאה שנה להולדתו של פומר ברטרוספקטיבה של יצירתו. ב-1998 כיבדה את פומר אוניברסיטת פוטסדאם בכך שקראה למכון לתקשורת ומדיה על שמו. המכון עוסק בפרקטיקה ובתאוריה של הקולנוע והטלוויזיה. ב-2001 כיבדה אותו עיר מולדתו הילדסהיים בקריאת כיכר מרכזית על שמו.
