ביופידבק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ביופידבק הינה שיטת טיפול שפותחה החל משנות ה-40 של המאה ה-20. השיטה משמשת כיום לטיפול במגוון רחב של בעיות, ביניהן בריחת שתן, הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות, חרדה ובעיות מוטוריות שונות.

הביופידבק פועל על עקרון הלמידה דרך משוב (פידבק) מיידי. המטופל מחובר למערכת המנטרת מדד אחד או יותר בגופו ומציגה את הנתונים בזמן אמת, לרוב על-גבי צג מחשב. המדדים אשר מנסים לשנות באמצעות הביופידבק אינם בשליטתו המודעת של האדם, כאלה ששייכים למערכת העצבים האוטונומית. דוגמאות למדדים כאלה הן דופק ונשימה.

[עריכה] מהלך הטיפול

במשך הטיפול מקבל המטופל הנחיות מאיש המקצוע המנחה אותו (פסיכולוג, פיזיותרפיסט או איש מקצוע אחר המוסמך לעסוק בתחום). תרגיל לדוגמה יכול להיות נסיון מודע להירגע שמטרתו הורדת הדופק של המטופל. התצוגה המיידית של הנתונים מאפשרת למטופל לראות כיצד מצבו משתנה בזמן אמת, ולאורך הפגישות הוא לומד לשלוט על המדד שנמצא במוקד הטיפול.

המשוב יכול להנתן בצורה פשוטה של גרף המתעדכן בזמן אמת. עם זאת, פעמים רבות נעשה שימוש במערכת ייצוג מידע מתוחכמת יותר. מערכת כזו מציגה את השינויים באופן מוחשי כמו צלילים שגובהם משתנה בהתאם, או ייצוג חזותי שמבטא את התקדמות המטופל. הטיפול בביופידבק לרוב נמשך מספר שבועות או חודשים, לאחריהם המטופל אמור להיות מסוגל ליישם את מה שלמד גם מחוץ למסגרת הטיפול, בכל עת שהדבר נדרש.

הביופידבק הינו טיפול לא פולשני וללא תופעות לוואי.

טיפול בביופידבק לצורך שיפור הריכוז, או הפחתת חוסר המנוחה של אנשים בעלי הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות (ADHD) יכול להביא לתוצאות חיוביות בטווח הקצר. חלק מהמטופלים לומדים כיצד ניתן לבצע בעצמם תרגילים שיגרמו להם להתרכז, או להרגע כאשר הם זקוקים לכך. בטווח הארוך, אין הוכחות ליעילות טיפול הביופידבק באנשים בעלי הפרעת קשב והיפראקטיביות.

ביופידבק הינו תחום שנוי במחלוקת, במיוחד בכל הקשור לבעיות שעל-פי רוב מטופלות באמצעות תרופות פסיכיאטריות כגון חרדה והפרעת קשב. האחרונה היא הפרעה אשר מחקר רב נעשה לגביה, ומסקנות לכאן ולכאן יכולות להמצא בדבר יעילותם של טיפולים שונים. יש להיות מודעים לכך שפעמים רבות טיפול בביופידבק אינו מוצע בשל שיקולים כלכליים וכאלה של משאבי אנוש (נטילת תרופה יכולה להיות פתרון פשוט יותר מנקודת ראותו של הרופא המטפל).