בית החולים האיטלקי (ירושלים)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בית החולים האיטלקי הוא מבנה הנמצא ברחוב הנביאים בירושלים.
ממשלת איטליה, שניסתה כמו מעצמות נוספות, להפגין נוכחות בירושלים החליטה להקים בית חולים מרשים, שנועד להגיש את שירותיו לאוכלוסייה המקומית ובעיקר עבור הצליינים הקתולים שבאו לבקר בעיר.
ב־1910 רכשה "האגודה לעזרה למסיונרים איטלקים" קרקע סמוך לשער שכם, לשם בניית בית חולים. האחים האדריכלים אנטוניו ולואיג'י ברלוצי הגיעו מאיטליה כדי לתכנן את הבניין, אך מלחמת העולם הראשונה עיכבה את הבנייה ורק בשנת 1919 נשלמת הכנתו ובית החולים נפתח. בית החולים הפך במהרה למוקד פעילות ולנקודת מפגש לקהילה האיטלקית בירושלים.
ב־1939 נסגר בית החולים בהוראת הבריטים בשל היותו "רכוש אויב". במהלך מלחמת השחרור ניזק המבנה בצורה משמעותית, אך שופץ. בשנת 1963 נרכש הבניין על־ידי ממשלת ישראל, וכיום נמצא בשימוש משרד החינוך.
[עריכה] מאפייני המבנה
סגנון הבניה של בית החולים אופייני למבני ציבור איטלקים, כגון הפלצו וקיו (Palazzo Vecchio) בפירנצה.
במרכז הבניין יש כנסייה בעלת כניסה מפוארת ביותר. בעבר כללה הכנסייה ציור של מריה וישו, אך מחקו אותו. הבניין כולו מלא בסמלים איטלקים כגון סמלי משפחות אצולה ממסעי הצלב. גם הגדר מעוטרת סמלים: נשר מכונף, ג'ורג' הורג דרקון, הזאבה הקפיטולינית ועוד.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- על בית החולים האיטלקי, באתר 02NET