במול
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
במוזיקה, במול (או נָחֶת) הוא סימון תווים שמשמעו "צליל נמוך יותר בחצי טון", והוא מסומן ב (הדומה לאות הלועזית b), משמאל לתו. באוקטבה תקנית, דו במול זהה לסי ופה במול זהה למי. קיים גם סימן במול כפול הנראה כך:
והוא מוריד תו נתון בטון שלם. קיימים גם סימנים בני חצי או שלושת-רבעי במול, או אחרים. תו היוניקוד '♭' (266D הקסדצימלי) עשוי להציג את סימן הבמול במחשבים מסוימים. סדר הבמולים הוא קבוע ומשתנה בהתאם לסולם. הסדר הוא: סי במול,מי במול,לה במול,רה במול,סול במול,דו במול,פה במול.