בעלז
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בעיירה באוקראינה. לערך העוסק בחסידות בעלז, ראו חסידות בעלז.
| בעלז | |||
|---|---|---|---|
|
|||
| מדינה | אוקראינה  |
||
| שטח | 5,85 קמ"ר | ||
| תאריך ייסוד | ידועה מהמאה ה-10 (?1030), | ||
| אוכלוסייה - עירונית |
2,408(2005) |
||
| אזור זמן | UTC + 2 (בקיץ: UTC + 3) | ||
בעלז הוא שמה של עיירה בחבל לבוב, שבאוקראינה. העיירה התפרסמה בעולם היהודי הודות לחסידות בעלז, שנוסדה שם. אוכלוסיית העיר מונה היום 2,408 (2004) תושבים, המתפרנסים בעיקר מחקלאות. אין בעיירה יהודים.
[עריכה] היסטוריה
העיר נזכרת לראשונה במאה ה-10. היא הייתה חלק מרוס של קייב ולאחר פירוקה מנסיכות גליציה-ווהלין. מסוף המאה ה-14 התחיל השלטון הפולני, מ-1462 הייתה בירת מחוז(וויבודסטבו) בעלזא. השלטון הפולני הסתיים ב-1772, בחלוקת פולין הראשונה, אז העיירה עברה לאוסטרו-הונגריה. העיר ירדה אדמיניסטרטיבית משמעותית בתקופה זו, מרכז המחוז עבר לסמבור. ב-1918 עם שאר גליציה צורפה לפולין העצמאית. מ-1939 עד 1944 בכיבוש גרמני,כאשר מרבית יהודי העיירה מושמדים בשיטתיות בזמן זה: חלקם נורו למוות בקרבת מקום ורובם שולחו למחנה המוות סוביבור (יוני 1942). מ-1944 עד 1951 חלק מפולין. וב-1951 לאחר מספר חילופי גבול בין פולין לברית המועצות צורפה לרפובליקה האוקראינית הסוביטית. מ-1991 באוקראינה העצמאית.
[עריכה] יהודים
בהיות העיירה מרכז חבל בעלזא נודעה לה חשיבות רבה, פוליטית ומסחרית בשנים 1462- 1772. הקהילה היהודית גדלה משמעותית, ברבנותה כיהנו אנשים כמו הב"ח, ורבנים אחרונים אחרים. החסידות זכתה בעיר להתפשטות ניכרת כשבשנת 1817 התיישב בה ר' שלום רוקח. אדמו"רי בעלזא ישבו בעיירה עד שנת 1944, כשר' אהרון רוקח הוברח לארץ ישראל. בתחילת הכיבוש הגרמני ב1939, ברחו רוב יהודי העיר לפנים ברית המועצות. ב2 ביוני 1942 1000 מיהודי בעלז והעיירות הסמוכות נשלחו לסוביבור, ובספטמבר 1943, לאותו כיוון נשלחו כ-500. כמעט כולם הושמדו שם. לאחר המלחמה חזרו לעיר יהודים בודדים, והקהילה היהודית לא השתקמה.
