בקטריופאג' למבדא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בקטריופאג' למבדא (בקיצור: פאג' למבדא; מסומן כפאג' λ) הוא בקטריופאג' המדביק חיידקי Escherichia coli. פאג' למבדא הוא הבקטריופאג' הנחקר ביותר בביולוגיה והוא משמש כאורגניזם מודל (למרות שנגיפים אינם נחשבים לאורגניזמים). אין ספור תגליות חשובות במיקרוביולוגיה ובגנטיקה התגלו באמצעות מחקר בפאג' למבדא.
גנום הלמבדא מונה 48,502 בסיסים והוא מורכב מ-DNA דו-גדילי. הוא משתייך מבחינה טקסונומית לסדרה Caudovirales, הכוללת בקטריופאג'ים בעלי זנב ו-DNA דו-גדילי. פאג' למבדא התגלה בשנות ה-50. פיענוח הרכבו הגנטי נחשב לאחד מאבני הדרך בביולוגיה. בשנות ה-90 הושלם ריצוף הגנום של פאג' למבדא במלואו; הגנום מכיל כ-30 גנים.
למבדא הוא בקטריופאג' מתון; לאחר חדירתו אל תא החיידק בוחר הלמבדא באחד משני מסלולים: המסלול הליטי, בו מתרבה הפאג' וגורם להרס ממברנת התא של החיידק ולמותו, או המסלול הליזוֹגני, בו משתלב עותק בודד של הפאג' בכרומוזום החיידקי ונשאר רדום. גורמים רבים - מטבוליים, פיזיולוגיים וגנטיים - משפיעים על "החלטת" הפאג'. בתנאים סטנדרטיים בוחרים רוב הפאג'ים במסלול הליזוגני. הפאג'ים שבחרו במסלול הליטי הורגים את החיידקים בהם הם שוכנים ויוצרים בהדרגה חורים עגולים ("פלאקים", Plaques) בתרבית חיידקים צפופה על גבי צלחת אגר; באמצעות ספירת הפלאקים ניתן לחשב את ריכוז הפאג'ים בתרבית. פאג' אחד אשר מדביק חיידק אחד גורם ליצירתם של כ-100 פאג'ים חדשים בתוך תא החיידק בטרם מות החיידק.
הפאג' נצמד לקולטנים על גבי ממברנת תא החיידק אשר תפקידם בשגרה קשור בשינוע הסוכר מלטוז אל התא ומחוצה לו.