בקר IDE
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בקר IDE הוא בקר לחיבור וניהול התקנים מסוג IDE (דיסקים קשיחים, כונני CD-ROM, צורבים ועוד). במחשב אישי מודרני מקובל שבקר כזה משולב בלוח האם.
IDE הוצג לראשונה על ידי IBM בשנת 1984 ומאז עבר שינויים רבים. מחשבים ישנים השתמשו בבקר שהגיע בצורת כרטיס תוספת ואילו מחשבים מודרניים מכילים בקר משולב בלוח האם שלהם.
הממשק נקרא גם Advanced Technology Attachment ATA כאשר תקן ATA33 נותן קצב מקסימלי של 33 מגהסיביות לשנייה והתקן המהיר ביותר כיום ATA133 נותן קצב מקסימלי של 133 מגהסיביות לשנייה. בפועל המהירויות נמוכות בהרבה מאחר והכוננים עצמם איטיים יותר. תקני SATA ו־SATA II המשולבים בלוחות מחשבים חדשים הולכים מחליפים את תקן ה-IDE המזדקן.
מחשב ביתי מגיע לרוב עם 2 יציאות IDE כאשר הכבל שמתחבר לכל יציאה מאפשר חיבור לשני התקנים, בכונן עצמו ניתן להגדיר מספר מצבים, ראשי או משני (Master, Slave), או בחירה אוטומטית (CA - Cable Select) בהתאם למיקום הכבל. דבר זה נעשה באמצעות שימוש במגשר (Jumper) שמקצר שני מגעים בהתקן.