בראט
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בראט (באלבנית: Berat או Berati) היא עיר הממוקמת בדרום-מרכז אלבניה. אוכלוסיית העיר מונה כ-45,500 תושבים, נכון לשנת 2003. היא בירת מחוז בראט ונפת בראט שבו.
העיירה נחשבת לאחת מן היישובים העתיקים ביותר באלבניה, כאשר המתיישבים הראשונים באזור התיישבו בו בתקופת המאה ה-6 לפני הספירה, כאשר היא הייתה התיישבות ממוגנת של הפליטים האיליריאנים בגבול הישן בין איליריה ואפירוס. כאשר הייתה ידועה בשם אנטיפטראה, העיירה נכבשה בידי הרומאים במאה ה-2 לפני הספירה. העיירה הפכה להיות חלק מהקו הקדמי הלא יציב של האימפריה הביזנטית אחרי נפילת האימפריה הרומית, וכדומה לשאר אזור הבלקן של אותה התקופה, העיירה הותקפה לעתים תכופות בידי שבטים סלאבים ושבטים ברבריים אחרים. בתקופת השלטון הביזנטי היא נודעה בשם פולצ'ריופוליס.
הבולגרים שבו את העיירה במאה ה-9, אבל לבסוף גורשו ממנה במאה ה-11. במהלך המאה ה-13, היא נפלה לידיו של מייקל הראשון דוכאס, שליט ממלכת אפירוס. ב-1345 הסרבים לקחו שליטה על העיירה, ושינו את שמה לבליגראד ("עיר לבנה", כשמה של בירת הסרבים), מקור שמה של הנוכחי של העיירה הוא בשם זה. האימפריה העות'מנית כבשה בשנת 1450 את העיירה ושלטה בה עד שנת 1912. עם זאת, ב-1809, אלי פאשה הטירני, שהיה בעל שורשים אלבניים, הטיל מצור על העיירה וביצר אותה מחדש.
במהלך תקופת השלטון העות'מני, אוכלוסיית העיר הצטמצמה משמעותית. בסוף המאה ה-16 היו בבראט רק 710 בתים. המצב החל לחזור לקדמותו במהלך המאה ה-17 כאשר העיר הפכה למרכז תעשייתי גדול מאוד באזור בגלל תעשיית חיטוב העצים הגדולה שהייתה בה. במהלך המאה ה-19, בראט מילאה תפקיד משמעותי בהתעוררות הלאומית האלבנית. היא הפכה לבסיס גדול של תומכי הליגה של פריזרן, הברית האלבנית הלאומית של סוף המאה ה-19. בנובמבר 1944, המועצה האנטי פשיסטית של אלבניה (שהייתה בשליטת הקומוניסטים) הכריזה על בראט כעל הבירה הזמנית של המדינה, פעולה שסימנה את תחילת שלטונו הארוך של אנוור הוג'ה.
