בריאן בורו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

בריאן בורו (940 - 23 באפריל 1014) מלך אירלנד. האדם הראשון והאחרון עד היום אשר היה מלכה של אירלנד כולה.

בריאן נולד בשנת 940 לערך ליד קילאלו (במחוז קלייר כיום), והיה הצעיר משני בניו של מלך מונסטר.

אירלנד הייתה מפוצלת אז לממלכות רבות, ללא שלטון מרכזי, ונתונה להתקפותיהם של הויקינגים אשר פשטו לאורך הנהרות, כשהם שודדים ומחריבים את כל העומד בדרכם, ומייסדים ממלכות עצמאיות משלהם.

אחיו של בריאן היה למלך מונסטר עם מות האב, ובריאן התנגד לו תקופה קצרה, אך לאחר מכן הצליחו השנים לשתף פעולה כנגד מלכה הוויקינגי של לימריק, וזכו להישגים צבאיים. לאחר הישגים ראשוניים אלו נרצח האח, מאהון, על ידי בוגדים, ובריאן ירש את מקומו. לאחר שהרג את המלך הוויקינגי איוור מלימריק בדו־קרב, הצליח בריאן לייצב את ממלכתו, ולשלוט באזורים נרחבים בדרום אירלנד. בה בעת עלה מלך גדול באזור הצפון, מלאכי השני, ממשפחת או'ניל. בשנת 1002 לאחר שמלאכי ראה כי אינו יכול להתמודד עם כוחו של בריאן, הכריז בגבעה הקדושה טארה, בה הוכרזו מלכי או'ניל מאז ומעולם, על בריאן כ"מלך עליון של אירלנד" "High King of Ireland". פירוש הדבר היה כי שאר מלכי אירלנד היו חייבים לתת לו את בניהם כבני ערובה, ולהעלות לו מנחות ומסים. המילה "בורו" שהיא שמו של בריאן, פירושה מנחה.

בריאן עמל קשה כדי לרפא את פצעי המלחמות הוויקינגיות, הוא בנה מחדש את המנזרים, שהיו המרכז התרבותי והחברתי בתקופה זו, וניסה לפעול ליצירת שלטון מרכזי.

בשנת 1013 הרימו מלכי ליינסטר, בשיתוף מלכים ויקינגים, את נס המרד במלכותו של בריאן. בקרב קלונטרף, ב-23 באפריל 1014 הובסו המלכים הוויקינגים, אך בריאן מת בקרב.

צאצאיו של בריאן נקראים "או'בריאן", והם שכתבו במאה ה-12 את ספר "מלחמות האירים בזרים" המהלל את בריאן כמלך הגדול ביותר שקם באירלנד אי פעם. הדעה המקובלת, אשר הופצה על ידי הספר, היא כי אמנם בריאן הוא ששחרר את אירלנד מן הכיבוש הוויקינגי, אך עם מותו אבד לאירלנד הסיכוי להיות תחת שלטון מרכזי, והיא נותרה בבחינת קובץ של מלכויות מפוצלות המתחרות זו בזו.