ברית קייחטה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברית קייחטה (Kyakhta) היא הסכם שנחתם ב-1727 בין רוסיה וסין, שבו הגיעו שתי המעצמות לפשרה ונרשם נסיון לנורמליזציה בין הצדדים.
[עריכה] רקע היסטורי להסכם
ההיסטוריה של הסכסוך הסיני-רוסי הוא במידה רבה ההיסטוריה של שתי השושלות ששלטו במדינות אלה מהמאה ה-17 ועד למאה ה-20, בחפיפה כמעט מלאה: בסין, שושלת צ'ינג המנצ'ורית (1644-1912) וברוסיה, שושלת רומנוב (1613-1917). הסכסוך הראשון בין שתי המעצמות אירע כבר ב-1628, בעימות על טריטוריית הבוריאט (כיום בשטח מונגוליה). סכסוך זה נמשך למעשה עד לפיצול הסיני-סובייטי בשנות ה-60 של המאה ה-20.
בין השנים 1682-1689 התפתח הסכסוך למלחמה ממשית, בעקבות עליית המנצ'ורים לשלטון בסין ב-1644 ופתיחת חזית אנטי-רוסית בעמק אמור. ב-1685 עברו הסינים ממגננה למתקפה, ותקפו את המחוז אלבאזין, שהיה בשליטה רוסית.
בעשור השלישי של המאה ה-18 היו שרויות שתי השושלות בחוסר יציבות פוליטית בעקבות עלייתם של שני שליטים חדשים: הצארינה קתרינה הראשונה ברוסיה והקיסר יונג-צ'אנג בסין, שהיו שניהם נואשים בנסיון להצליח בזירה הבינלאומית החשובה להם (אירופה עבור הרוסים, מרכז אסיה עבור המנצ'ורים). סאבה ולדיסלאביץ' נתמנה לשגריר מטעם הצארינה, וב-14 ביוני 1727 נחתם הסכם גבול סמוך לנהר בורה, שנודע בשם "הסכם בורה".
ב-27 באוקטובר של אותה שנה, חתמו הרוסים והסינים על הסכם שקבע את היחסים ביניהם והיווה למעשה הסכם נורמליזציה זמני. הסכם זה נקרא בשם "ברית קייחטה", משום שהגדיר את הגבול בין הנהרות קייחטה וארגון, וכלל בתוכו את כל סעיפי הסכם בורה. הסכם נוסף שקבע סופית את הגבול נחתם ב-1858, ונקרא הסכם אייגון.
[עריכה] סעיפי ההסכם
הסכם קייחטה כולל בתוכו 11 סעיפים, הנוגעים לכל תחומי יחסי החוץ בין סין לרוסיה:
- סעיפים 1 ו-11 הצהירו כי בין המדינות ישרור שלום תמידי ויחסי ידידות, והגדירו את יישומו של ההסכם.
- סעיף 2 דן בחילופי שבויים, וקבע כי הגבול יקבע על פי הסכם בורה, פרט לאזור נהר אוב, שגורלו ייקבע בהמשך.
- סעיפים 3 ו-7 הגדירו את הגבול בין המדינות, ולמעשה גם את גבולה של מונגוליה.
- סעיף 4 הגדירו את יחסי המסחר בין המדינות, ומהווה את עיקרו של ההסכם.
- סעיף 5 קבע הקמת מוסד רוסי דתי בפקינג.
- סעיפים 6 ו-9 הגדירו את היחסים הדיפלומטיים בין המדינות.
- סעיפים 8 ו-10 קבעו את יישובם של סכסוכי טריטוריה עתידיים.
