גאורגית יהודית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גאורגית יהודית או גרוזינית יהודית היא שפה יהודית, ניב של הגאורגית שדובר על ידי היהודים הגרוזים, לפי קריטריונים של מיון שפות היא משתייכת למשפחת השפות הכרתווליות. יהודי גאורגיה עצמם גורסים כי השפה המדוברת על ידם היא גאורגית עצמה, ואינם משתמשים בלהג עדתי יהודי כלשהו. דעה זו אינה מבוססת על מחקר מדעי.
לפי האתר אתנולוג, מספר דוברי השפה בעולם מסתכם בכמה עשרות אלפים:
וכן מספר קהילות ברוסיה, בלגיה, ארצות הברית, קנדה, אזרבייג'ן, איראן, ואוקראינה.
המחקרים על לשונם של יהודי גאורגיה החלו עם החוקר אליהו פאפיסמידוב בשנת 1931, לפני כן היו התייחסויות שיטחיות לנושא. [1] אהרון קריחלי, חוקר יהודי גאורגיה, טען שיש ליהודי גאורגיה להג מיוחד וקרא לו "עיבּרוּלי" (עברית), אך בעל אופי של ארגו בלבד. וחוקרים נוספים לאחר מכן. כיום מתקיים מחקר שיטתי על לשון הדיבור של יהודי גאורגיה במסגרת המפעל לחקר יהדות גאורגיה שבמכון בן צבי.
בלשון הדיבור של יהודי גאורגיה נשתמרו תכונות מיוחדות בעיקר בעיסוקם במסחר או בלימוד סיפרי קודש. תכונות אלה ניכרות ב:
א. אוצר מילים של הלשון הגאורגית שיצא משימוש בקרב הגאורגים, שאינם יהודים.
ב. מילים שחדרו מעברית או מארמית.
ג. תרגומי-שאילה מעברית.
תוכן עניינים |
[עריכה] השפעת הלשון הארמית
במאות האחרונות לפני הספירה, ובמאות הראשונות לספירה, הייתה הארמית לשון בינלאומית בכמה ארצות במזרח, וכן בין הלשונות הנפוצות ביותר בגאורגיה. כנראה שהיו אלה היהודים שהגיעו מבבל שתרמו לזה. [2] דוברי הארמית החדשה, נוצרים ויהודים, הגיעו לגאורגיה מפרס וארמניה, ועד היום מתגוררים בטביליסי, מצחתה וגורדבאני. בין דוברי שפה זו הם יוצאי כורדיסטן האיראנית ויוצאי ארמניה. [3]
[עריכה] ניבים בגאורגית-יהודית
ניתן להבחין בשלושה ניבים נפרדים של לשון הדיבור מזרחי, מערבי ודרומי, שנבדלים גם בשפה הגאורגית.
[עריכה] הניב המערבי (אימרולי)
במערב גאורגיה רווח הלהג של "אימֶרוּלי" (מאזור אימרתי), כנראה בשל הריכוז הגבוה של יהודים במחוז אימרתי, בעיקר בכותאיסי ובקולאשי, אנדזה, ואני, סוג'ונה, צחאקאיה, סוחומי ועוד.
[עריכה] רצ'ולי
תושבי העיר אוני אף הם במערב גאורגיה מדברים בלהג שהוא בהשפעת הרַצ'וּלי (על שם המחוז ההיסטורי רצ'ה). היבדלות שפתם נובעת כנראה בעקבות מקומם בהרי רצ'ה הגבוהים.
[עריכה] הניב המזרחי (כארתלורי)
הלהג הגאורגי בעל ההשפעה הרבה ביותר, ה"כארתלוּרי" (על שם מחוז כארתלי), להג שהוא היסוד לגאורגית הספרותית מן המחצית השנייה של המאה ה-19 ואילך. ממנו נצמח הניב היהודי המזרחי ונפוץ בערים: צחינוואלי, גורי, סוראמי, כארלי ועוד. בקאחתי, שהוא המחוז המזרחי ביותר של גאורגיה, ישבו היהודים בימי הביניים בערים: בודבה, אוריית אובני (אורבניסי), שילדה ועוד. אולם לאחר מכן התדלדלה האוכלוסייה היהודית במחוז.
[עריכה] הניב הדרומי
הניב הנפוץ בדרום גאורגיה, סמוך לגבול עם תורכיה, על בסיס הלהגים: "מֶסחוּרי" (מסחתי), ו"גַ'וואחוּרי" (ג'וואחתי), וכן בהשפעת התורכית והארמנית, ומידה מסוימת של ספרדית יהודית [4] ניב זה היה נהוג בערים: אחלציחה, אצקורי, אבסתומני.
באזור גוריה שבה שולט הלהג הגוּרוּלי לא חיו יהודים בתקופה האחרונה, ולכן השפעת הלהג על שפתם של יהודי גאורגיה אינה מורגשת. [5]
[עריכה] מקורות
- גרשון בן אורן, וולף מוסקוביץ, מאפייני לשון-הדיבור של יהודי גאורגיה
[עריכה] קישורים חיצוניים
- גאורגית יהודית באתר אתנולוג
- גאורגית יהודית באתר LanguageServer
- יעקב רועי ואבי בקר (1991), התרבות והזהות היהודית בברית המועצות, אנגלית, ISBN 0814774326
[עריכה] הערות שוליים
- ^ מארק פליסצקי (עמ' 36-38) מייחס קירבה מסוימת בין העברית לגאורגית
- ^ ראיה לכך כי ארמית ויוונית היו מקובלות הוא עובדת קיומם של מצבות דו-לשוניות שהוקמו על ידי מלכי גאורגיה (צרתלי, ארמזי)
- ^ א. גרן, נוסע יהודי מרוסיה במאה ה-19, מספר בסיפרו על תמיהתו כששמע ניגונים בארמית מפי יהודים בעיירה סוג'ונה: הראשון, שיר על רבי מאיר ורבי עקיבא, והשני שיר לתהילים ל"ו
- ^ בבליקשווילי, כתובות, עמ' 22, 23, 31
- ^ בהקשר זה יש להזכיר את המילה "נאוּריאֶלי" שפירושה של יהודים לשעבר. מילה שנפוצה באזור זה ומלמדת על קיום של יהודים במחוז בימי הביניים (על פי סיחארולידזה)
