גוסטב מירינק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גוסטב מירינק (19 בינואר 1868, וינה, אוסטרו-הונגריה – 4 בדצמבר 1932, שטארנברג, בוואריה, גרמניה) היה סופר, מספר סיפורים, מתרגם, ובנקאי בודהיסט.
[עריכה] ילדות
גוסטב מירינק נולד בווינה. הוא היה בנם הממזר של בראון קארל וורנבולר פון אונד זו המיינגן והשחקנית מריה וילהלמינה מייר. ב־1919, כאשר מירינק היה כבר סופר, בני המשפחה מצד אביו הציעו לו לקבל את שם משפחתו מצד אביו (וורנבולר). הוא סירב להצעה בנימוס. מירינק גר במינכן, בה למד בבית ספר יסודי. לאחר מכן הוא התגורר במינכן לזמן קצר, עד שאמו והוא עקרו לפראג בשנת 1883.
[עריכה] פראג
מירינק התגורר בפראג למשך 20 שנים, דבר שאף הוזכר בעבודותיו מספר רב של פעמים. פראג לא משמשת כעיר או רקע בסיפוריו, אלא כדמות ברוב סיפוריו: "קרן הפלשתי הגרמני" ואף בסיפורו הידוע ביותר, "הגולם". אחד האירועים המשמעותיים ביותר בחייו של מירינק התחולל בפראג: בגיל 24 הוא עמד עם אקדח בחדרו, כשהוא רוצה לירות בעצמו. באותו הרגע הוא שמע קול מוזר, ומישהו שם לו מתחת לדלת ספרון, שנקרא "אחרי החיים". צירוף מקרים זה הדהים את מירינק, והוא החל ללמוד ספרות מיסטית. הוא למד תאוסופיה, קבלה, סופיולוגיה נוצרית, ואף עסק בתחומים אלו. מירינג התאמן גם ביוגה. היוגה עזרה לו לעבוד כשסבל כאב בעמוד השדרה, כאב שהחמיר עם הזמן. את השפעות לימודיו של מירינק ניתן לראות באופן ברור בעבודותיו, שכמעט תמיד נוגעות לאמונות מיסטיות כלשהן. עם זאת, מירינק היה רק חובבן בתחום המיסטיקה. גרשם שלום, מומחה למיסטיקה יהודית, טען שעבודותיו של מירינק מבוססות על מקורות שטחיים, ואין שום קשר ביניהן לבין תרבות אמיתית.
ב־1889 הקים מירינק יחד עם אחיינו בנק בשם "מייר ומורגנשטרן".
באותו הזמן היה מירינק גם חבר במסדר המפורסם "המסדר ההרמטי של שקיעת הזהב" בלונדון, בריטניה. ההוכחה לכך נמצאת במכתבו של ויליאם ווין ווסקוט משנת 1893, שנותר בארכיונים הפרטיים של מירינק.
בשנת 1902 הואשם מירינק בהונאה (על פי מקור אחר, הוא הואשם בשימוש בספיריטואליזם במטרה להרוויח בבנקאות) ונלקח לכלא. הוא שוחרר מהכלא לאחר חודשיים, אך קריירת הבנקאות שלו הידרדרה משם. חוויותיו בבית הכלא מתוארות בספרו "הגולם".
ב־4 בדצמבר 1932 נפטר מירינק בעיירה שטארנברג, שבבוואריה, גרמניה, ונקבר בבית העלמין המקומי.
