ג'ואל שומאכר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ג'ואל שומאכר (באנגלית Joel Schumacher, נולד ב-29 באוגוסט 1939) הוא במאי ותסריטאי קולנוע, הידוע בעיקר כבמאי הסרטים "באטמן לנצח" ו"באטמן ורובין".

הוא נולד בניו יורק. אמו, מריאן, ממוצא שבדי, התאלמנה כשהיה בן ארבע. הוא למד עיצוב, ולאחר שעבד בתעשיית האופנה, הוא החל לשמש כמעצב תלבושות בפרויקטים טלוויזיוניים ובהמשך במספר סרטי קולנוע, כולל שניים של וודי אלן. בד בבד החל לעסוק בכתיבה וכתב את הלהיט דל התקציב "שטיפת מכוניות" (1976), כמו גם סרטים עצמאיים נוספים, ובניהן "הקוסם" (1978), עיבוד קולנועי להצגת התיאטרון, בו כיכבו דיאנה רוס ומייקל ג'קסון.

לאחר שביים שני סרטי טלוויזיה בשנות השבעים ביים שומאכר ב-1981 את סרט הבכורה שלו, "האישה המתכווצת המדהימה", קומדיית מדע בדיוני לילדים שבא הציג את הקו הקולנועי בו נקט - סרטים הוליוודים נוסחתיים. בהמשך הוא ביים סרט פעולה בכיכובו של מיסטר טי ("D.C. Cab"), דרמת נעורים ("חברים"), קומדיית אימה שהפכה לקאלט ("נשיכות קטנות") וקומדיה רומנטית ("בני דודים"). בשנות התשעים המשיך עם הקו הזה בדרמת המתח "קו הדממה", בדרמה הרומנטית "בחירתה של אהבה" (שניהם בכיכובה של ג'וליה רוברטס), דרמת המתח "הלקוח", על פי ספרו של ג'ון גרישם, כמו גם את "עת להרוג", הדרמה "אנשים מושלמים" בכיכובו של רוברט דה נירו, וסרטי הפעולה "בדרך למטה", "שמונה מ"מ" ושני סרטי באטמן: "באטמן לנצח" ו"באטמן ורובין", עליהם קיבל ביקורות קשות, כשהפך את עלילת הסרט לפחות רצינית ויותר קומית.

בשנות האלפיים המשיך לביים סרטי פעולה ואקשן. תחילה "טייגרלנד" ו"באד קומפני", ומשם המשיך לסרטו "תא טלפון", בו חרג מן הבימוי היבשושי שלו וביים מותחן בסגנון היצ'קוק, שלא הרשים את הביקורות, אך זכה להצלחה קופתית רבה. לאחר מכן ביים את הדרמה "ורוניקה גרין" ועיבוד קולנועי למיוזיקל המצליח "פאנטום האופרה", שקיבל מועמדות לפרס גלובוס הזהב כסרט הקומי/מוזיקלי הטוב ביותר, דבר ששומאכר לא זכה לקבל בכל 20 השנים בהם ביים סרטי קולנוע עד אז.