ג'ון טניאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סר ג'ון טניאל (28 בפברואר 1820 - 25 בפברואר, 1914) היה מאייר אנגלי.

איבד עין אחת בנעוריו, כתוצאה מתחרות סיוף.

הוא צייר הרבה קריקטורות עבור המגזין פאנץ' בסוף המאה ה-19, אבל כיום הוא זכור בעיקר בזכות איוריו להרפתקאות אליס בארץ הפלאות ומבעד למראה ומה אליס מצאה שם של לואיס קרול.

את השפעתו של טניאל על איור מודרני ניתן לראות בעבודותיהם של אמנים גותיים כמו אדוארד גורי, מארק ריידן ודיים דארסי. המקביל האמריקאי המובהק שלו הוא ג'ון ר. ניל שאייר את סדרת ספרי הקוסם מארץ עוץ מאת פרנק באום.

טניאל נולד בלונדון ולמד את המקצוע בעצמו. למרות שהיה מתמחה על-תנאי, ואח"כ סטודנט באקדמיה המלכותית. ב-1836 שלח את הציור הראשון שלו לתערוכה של אגודת האמנים הבריטים, וב-1845 תרם קריקטורה בגודל מטר וחצי - אלגוריה של הצדק - לתחרות תכנון ציורי קיר עבור ארמון וסטמינסטר החדש. הוא קיבל עבורה מקדמה של 200 פאונד והזמנה לצייר פרסקו באולם ההמתנה העליון (אולם המשוררים) בבית הלורדים.

למרות נטייתו לאמנות גבוהה, הוא כבר היה מוכר ומוערך כהומוריסט וכשרונו לקריקטורות מלומדות טופח ופותח בזכות ידידותו המוקדמת עם צ'ארלס קין. בחג המולד 1850 הוזמן על ידי מארק למון למלא משרה של מאייר בצוותא (עם ג'ון ליץ') בפאנץ', לאחר שריצ'רד דויל התפטר ממנו פתאום כי נעלב מגישת העיתון כלפי הכס הקדוש, שכונתה התוקפנות.

טניאל נבחר למלא את החלל הזה, ביוזמת דאגלס ג'רולד, בזכות איוריו המצוינים למשלי איזופוס שבהם בלטו עוצמה אמנותית, הבחנה הומוריסטית והכרת בעלי-חיים. תרומתו הראשונה הייתה ציור במכתב הפתיחה המופיע בעמ' 224 של כרך 19 של פאנץ'. הקריקטורה הראשונה שלו הייתה לורד ג'ק קוטל הענק: היא הראתה את לורד ג'ון ראסל, שמכתבו על התוקפנות פורסם אז, תוקף בגבורה עם חרב האמת והחופש את הקרדינל וייזמן החמוש בשרביט.

ב-1852 מוצאים את האריה הראשון של טניאל, וגם איור הזכרון (לאדם שמת) הראשון שלו. הוא השתלט בהדרגה על הקריקטורה הפוליטית השבועית, שג'ון ליץ' שמח להשאיר בידיו כדי שיוכל להתרכז בתמונות של חיים ואופי. עבודתו של ליץ' הייתה בעיקרה פארסה, לעומתה זו של טניאל הייתה קומדיה איכותית, ולעתים תכופות טרגדיה.

כאשר ליץ' מת המשיך ידידו את העבודה לבדו ולא החסיר אף שבוע, מלבד תקופות קצרות של מחלות או חופשות ב-1864, 1868 ו-1875-1878. עבודתו של סר ג'ון טניאל בכתב העת בו עבד רוב חייו כוללת כ-2300 איורים, המוני ציורים מינוריים, איורים כפולי-עמודים ללוח השנה של פאנץ' וציורים מיוחדים אחרים, וכן 250 ציורים לספרי כיס של פאנץ'. כשטניאל פרש מפאנץ' בינואר 1901 נערך לכבודו משתה פרידה ב-12 ביוני בראשות ארתור ג'יימס בלפור, אז מנהיג בית הנבחרים, ובנוכחות נציגים מכובדים של האליטה של בריטניה. באותו אירוע תיאר מר בלפור את טניאל כאמן כביר וג'נטלמן מצוין וזכה לתשואות.

התכונה העיקרית של עבודתו של של טניאל היא נאמנות הציור, דיוק המגע, החן וההדר ובמידת האפשר ידידותיות הסאטירה. טניאל רומם את הקריקטורה הפוליטית למעלת קומפוזיציה קלאסית שלרוב מכילה איכות אצילית. עבודותיו של טניאל מזכירות פסלים; הן מקוריות ולא מאולצות, וקשה לדעת לפיהן שהאמן צייר אותן מזכרון ולא ממודל.

הוא קיבל תואר אבירות ב-1893 בהמלצת ויליאם יוארט גלאדסטון, לא רק בזכות ציוריו בשחור ולבן אלא גם תודות לחוש ההומור והטעם הטוב שעירה לחיים הפוליטיים. מבלי לבטא דעות פוליטיות משלו, קיבל עליו טניאל בעבודתו את דעות העיתון הליברליות, לאחר שעפרונו ריכך אותן קמעה. איוריו השבועיים של סר ג'ון טניאל במשך חצי מאה משקפים את ההיסטוריה הפוליטית לא רק של אנגליה אלא במידת מה של העולם כולו. את האיורים מעטרות כמה דמויות שהמציא האמן, שאת יופיין הקלאסי אי אפשר למצוא בעבודותיהם של מאיירים קודמים (לדוגמה, ראו את איורו הקלאסי של טניאל "מפילים את הטייס" שהופיע בפאנץ' ב־20 במרץ, 1890).

ב-1895 וב-1900 הוצגו עבודותיו של טניאל בתערוכות פומביות. סר ג'ון טניאל הוא גם מתכנן הפסיפס לאונרדו דה וינצ'י בחצר הדרומית במוזיאון ויקטוריה ואלברט. ציוריו בצבעי מים הופיעו מפעם לפעם בתערוכות במוסד המלכותי לציירים בצבעי מים (הוא נבחר לחבר בו ב-1874). הוא היה מוכשר גם בעבודה על גלופות עץ: ציורו Lalla Rookh הוא אולי הטובה בעבודותיו מבחינת תכנון, עידון, עוצמה והצטיינות טכנית.

[עריכה] ספרים שאייר

1. Juvenile Verse and Picture Book, 1846
2. Undine 1846
3. משלי איזופוס, 100 איורים (1848)
4. Robert Blair's Grave 1858
5. Shirley Brooks's The Gordian Knot 1860
6. Shirley Brooks's The Silver Cord 1861
7. Thomas Moore's Lalla Rookh, 69 drawings 1861
8. הרפתקאות אליס בארץ הפלאות מאת לואיס קרול (1866)
9. The Mirage of Life, 1867
10. מבעד למראה ומה אליס מצאה שם מאת לואיס קרול (1870)

[עריכה] שיתופי פעולה עם אחרים

1. Pollok's Course of Time 1857
2. Poets of the Nineteenth Century 1857
3. מיצירותיו של אדגר אלן פו (1857)
4. Home Affections 1858
5. Cholmondeley Pennell's Puck on Pegasus 1863
6. סיפורי אלף לילה ולילה (1863)
7. English Sacred Poetry 1864
8. Legends and Lyrics 1865
9. Topper's Proverbial Philosophy
10. Poems של בארי קורנוול, וספרים נוספים

הוא גם תרם ל"פעם בשבוע", פרסומי איגוד האמנות, וכו'.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ג'ון טניאל

• האיורים של טניאל ל"עליסה בארץ הפלאות"