ג'ו דיומרס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ו דומרס (נולד ב-24 במאי 1963 בשריבפורט, לואיזיאנה) שחקן עבר בקבוצת דטרויט פיסטונס מליגת ה-NBA, משמש כיום כנשיא הקבוצה. מתנשא לגובה 1.90 מטרים, יכל דיומרס לשחק בשתי עמדות הגארדים בהתקפה והציג הגנה מהחזקות שנראו בהיסטוריית הליגה. בסוף שנות השמונים ותחילת התשעים, יצר דיומרס, יחד עם השחקן האגדי אייזיאה תומאס (אותו העריץ בצעירותו ולימים נבחר על ידי הפיסטונס בדראפט וזכה לשחק עמו) קו אחורי מהטובים בתולדות ה-NBA. לאחר ששיחק כשוטינג-גארד במהלך שיתוף הפעולה המופלא עם תומאס, עבר דיומרס לעמדת הרכז ב-1994, עם פרישתו של תומאס. את המשחק ריכז דיומרס יחד עם האולסטאר גארנט היל ששיחק במקור בעמדת הסמול-פורוורד. ב-8 בספטמבר, 2006, הוצג דיומרס על ידי אייזיה תומאס בהיכל התהילה של ה-NBA.
תוכן עניינים |
[עריכה] קריירת משחק
דיומרס נבחר במקום ה-18 סה"כ בדראפט 1985 מאוניברסיטת מקניס על ידי הדטרויט פיסטונס, שם שיחק מ-1985 ועד 1999, במשך כל הקריירה המקצועית שלו. בתור שחקן זכה דיומרס בשתי אליפויות רצופות ב-1989 ו-1990 עם ה"בז-בויז" של דטרויט. בסדרת הגמר של 1989 קיבל את פרס ה-MVP כשקלע בממוצע 27.3 נקודות למשחק בסדרה בה דטרויט משלימים נצחון מושלם של 4:0 על לוס אנג'לס לייקרס בסדרת הטובה משבעה משחקים.
בשנה שלאחר מכן, זכה דיומרס בתשבוחות רבות בגמר המזרח כאשר הציג יחד עם דניס רודמן את שיטת ההגנה החדשה של המאמן צ'אק דיילי, "חוקי ג'ורדן", שנועדה לעצור את הפנומן. שיטה זו עזרה לפיסטונס להיות הקבוצה היחידה שהצליחה לעצור את ג'ורדן. דיומרס, כמוביל השיטה, קיבל מחמאות רבות, בין היתר מג'ורדן עצמו שאמר שדיומרס הוא השומר הטוב ביותר שפגש ב-NBA.
בגמר אותה שנה, פגשו הפיסטונס את הפורטלנד טרייל בלייזרס. לאחר 2 משחקים, במצב של 1:1 בסדרה, הגיעו הפיסטונס לפורטלנד למשחקים 3, 4 ו-5, לאחר ש-17 שנים לא נצחו שם. בלי רודמן, ניצחו הפיסטונס בזכות הופעה הירואית של דיומרס שקלע 33 נקודות באותו ערב, ומיד לאחר המשחק קיבל שיחת טלפון שבישרה לו כי אביו החולה מת מוקדם יותר, אותו יום. חבריו לקבוצה ידעו על הידיעה עוד לפני תחילת המשחק אך לא רצו להסיח את דעתו של דיומרס מהמשחק החשוב. דיומרס שוחח עם אמו בטלפון מיד לאחר ששמע את הבשורה המרה, זה אמר לה כי בעלי המועדון ביל דייווידסון נתן לו את מטוסו הפרטי בכדי לטוס לאמו ולהיות איתה בשעתם הקשה. אמו אמרה לו שיש לו עוד 2 משחקים בכדי לנצח את הסדרה, הוא יעשה כן, יקח אליפות ורק אז יטופלו הסדרי ההלוויה של אביו המנוח, רק אז "יורשה" לחזור. ואכן, דיומרס והפיסטונס ניצחו את הסדרה 4:1 ולקחו את תארם השני ברציפות והשני בהיסטוריית המועדון.
במהלך הקריירה נבחר דיומרס למשחק האולסטאר שש פעמים, ולנבחרת ההגנה הראשונה של השנה ארבע פעמים. ב-14 עונות בפיסטונס קלע דיומרס 16,401 נקודות, מסר 4,612 אסיסטים, קלט 2,203 כדורים חוזרים וחטף 902 כדורים.
אף על פי שהיה חלק חשוב מאוד ב"בז-בויז" של דטרויט, שנודעו בסגנון ההגנה הקשוח והנוקשה שלהם, היה דיומרס לשחקן שקט וצנוע. למרות השתייכותו לקבוצה עם שחקנים הידועים בסגנון המשחק האגרסיבי בליגה, נקרא שם תואר השחקן הספורטיבי של השנה בליגת ה-NBA על שמו של דיומרס בשל היותו ספורטיבי, תורם לחברה ואנושי גם ליריביו על המגרש.
בשנת 2000 נתלתה גופייתו של דיומרס בתקרת אולם הפאלאס של אובורן הילס, מגרשה הביתה של דטרויט מאז 1989.
[עריכה] קריירת הניהול
לפני תחילת עונת 2000-01, מונה דיומרס לנשיא הקבוצה בה שיחק בכל 14 שנותיו בליגה הטובה בעולם, הדטרויט פיסטונס. בעונת 2002-03 זכה בפרס נשיא הקבוצה המצטיין של הליגה ובשקט-בשקט הצליח לבנות את קבוצת האליפות של עונת 2003-04 ואלופת המזרח בשנת 2004-05, לאחר שאסף שחקנים לא בולטים, שלא הצליחו להגיע לגדולה בקבוצות אחרות, אך דיומרס האמין שביחד הם יוכלו להפיק את המיטב, וכך היה.
[עריכה] העברות בולטות
- גראנט היל הועבר בתמורה לצ'אקי אטקינס ובן וואלאס בשנת 2000.
- ג'רום וויליאמס הועבר בתמורה לקורליס וויליאמסון בשנת 2001.
- מרטין קליבס הועבר בתמורה לג'ון בארי בשנת 2001.
- ג'וד בוצ'לר הועבר בתמורה לקליפורד רובינסון בשנת 2001.
- ג'רי סטאקהאוס הועבר בתמורה לריצ'רד המילטון בשנת 2002.
- מייקל קארי הועבר בתמורה ללינדסי האנטר בשנת 2003.
- זלקו רברקה, בוב סורה, צ'אקי אטקינס, לינדסי האנטר ושתי בחירות סיבוב ראשון בדראפט בתמורה לראשיד וואלאס ומייק ג'יימס בשנת 2004; לאחר שבוע הוחתם האנטר חזרה בדטרויט.
- אלדן קמפבל ובחירת סיבוב ראשון בתמורה לקרלוס ארויו בשנת 2005; קמפבל חזר לקבוצה מאוחר יותר במהלך העונה.
[עריכה] בחירות דראפט משמעותיות
- מהמט אוקור בסיבוב השני בדראפט 2001.
- טיישון פרינס במקום ה-23 בסיבוב הראשון בדראפט 2002.
- דארקו מיליצ'יץ' במקום ה-2 בסיבוב הראשון בדראפט 2003.
[עריכה] החתמות בולטות
- צ'אנסי בילאפס
- אנטוניו מקדייס
- ריק קרלייל (מאמן)
- לארי בראון (מאמן)
- פליפ סונדרס (מאמן)
